אבן דרך למתחילים

מילון מושגים בשוק ההון

153 מונחים שכל משקיע צריך להכיר - מוסברים בעברית פשוטה וברורה.

יסודות השוק

מניהStock / Share: חלק קטן מהבעלות על חברה. מי שמחזיק מניה שותף להצלחת החברה דרך עליית ערך המניה ודרך דיבידנדים, אבל גם חשוף לירידת ערכה. לעולם לא מפסידים יותר ממה שהשקעתם.
בורסהStock Exchange: השוק שבו נסחרים ניירות ערך - מניות, אג"ח, קרנות סל ועוד. הבורסות המוכרות: ניו יורק (NYSE), נאסד"ק, ותל אביב (TASE).
ברוקר / בית השקעותBroker: הגוף שדרכו קונים ומוכרים ניירות ערך: בנק, בית השקעות ישראלי או ברוקר זר. ההבדלים העיקריים הם עמלות, דמי ניהול והבורסות הזמינות. ← השוואת בתי השקעות
חבר בורסה: גוף שמורשה לסחור ישירות בבורסה בתל אביב (בנקים ובתי השקעות גדולים). כל השאר - כולל בתי השקעות קטנים - סוחרים דרך חברי הבורסה.
מדדIndex: סל מניות שמייצג שוק שלם או ענף מסוים, למשל 500 החברות הגדולות בארה"ב. המדד מאפשר למדוד "את השוק" - ובעזרת קרן מחקה גם להשקיע בו בפעולה אחת.
דיבידנדDividend: חלק מרווחי החברה שמחולק לבעלי המניות במזומן, בדרך כלל אחת לרבעון. חברות צמיחה רבות לא מחלקות דיבידנד ומעדיפות להשקיע את הרווח בחזרה בעסק.
תשואת דיבידנדDividend Yield: הדיבידנד השנתי כאחוז ממחיר המניה. מניה ב-100 ש"ח שמחלקת 3 ש"ח בשנה נותנת תשואת דיבידנד של 3%.
ריבית דריביתCompound Interest: ריבית שמחושבת גם על הריבית שכבר הצטברה - האפקט שגורם לתיק לצמוח אקספוננציאלית לאורך זמן. המרכיב החשוב ביותר בנוסחה הוא זמן, ולכן כדאי להתחיל מוקדם. ← מחשבון ריבית דריבית
אינפלציהInflation: עליית מחירים מתמשכת ששוחקת את כוח הקנייה של הכסף. כסף ששוכב בעו"ש מפסיד ערך כל שנה - וזו אחת הסיבות המרכזיות להשקיע.
שווי שוקMarket Cap: כשאומרים "אפל שווה 3 טריליון דולר" - מתכוונים לזה: מחיר מניה אחת כפול מספר המניות. זה גם מה שקובע כמה משקל תקבל החברה במדדים שאתם קונים.
נזילותLiquidity: כמה מהר ובקלות אפשר להפוך נכס למזומן. מניה של חברה גדולה נזילה מאוד; דירה - הרבה פחות. נזילות היא שיקול מרכזי בבחירת אפיק השקעה.
טיקר (סימול)Ticker: הקיצור שבו נסחר נייר ערך בבורסה, למשל AAPL לאפל או VOO לקרן הסל של ואנגארד על ה-S&P 500.
תשואהReturn: הרווח (או ההפסד) על השקעה, באחוזים. חשוב להבדיל בין תשואה נומינלית (המספר "היבש") לתשואה ריאלית (אחרי ניכוי אינפלציה).
הון עצמי (של חברה)Equity: תרגיל מחשבתי: החברה נסגרת מחר, מוכרת את כל הנכסים ומחזירה את כל החובות. מה שנשאר ביד - זה ההון העצמי, "השווי בספרים". עליו מסתכלים כשבודקים כמה החברה יציבה.
רווח נקיNet Income: השורה התחתונה, פשוטו כמשמעו: מה שנשאר מההכנסות אחרי שמורידים את כל ההוצאות, הריבית והמסים. כשמדברים על "החברה הרוויחה מיליארד" - זה המספר.
תזרים מזומניםCash Flow: הכסף שבפועל נכנס ויוצא מהעסק (או מהנכס). חברה יכולה להציג רווח חשבונאי אבל לייצר מעט מזומן - ולהפך; משקיעים מנוסים בודקים את שניהם.

מוצרי השקעה

קרן סלETF: נייר אחד שקונה בשבילכם סל שלם - למשל את כל 500 המניות של ה-S&P 500 בלחיצה אחת. קונים ומוכרים אותו בבורסה בדיוק כמו מניה, וזו הדרך הזולה והפשוטה ביותר להשקעה מפוזרת.
קרן מחקהIndex Fund: האחות הישראלית של קרן הסל: גם היא עוקבת אחרי מדד באופן פסיבי, אבל נקנית לפי שער סוף יום ולא במסחר רציף. היתרון הקטן והנחמד - ברוב הבנקים ובתי ההשקעות אין עליה עמלות קנייה ומכירה.
קרן נאמנות (מנוהלת)Mutual Fund: קרן שבה מנהל השקעות בוחר ניירות ערך באופן אקטיבי, תמורת דמי ניהול גבוהים יחסית. מחקרים מראים שרוב המנהלים לא מכים את המדד לאורך זמן.
קרן אירית צוברתAccumulating UCITS ETF: קרן סל הרשומה באירלנד שלא מחלקת דיבידנדים אלא משקיעה אותם חזרה אוטומטית. משלמת רק 15% מס על דיבידנדים אמריקאיים (מול 25% לישראלי שמחזיק קרן אמריקאית) ודוחה את המס למכירה. ← השוואת קרן אירית מול אמריקאית
קרן כספיתMoney Market Fund: קרן סולידית שמשקיעה בפיקדונות ומק"מ ונותנת תשואה קרובה לריבית בנק ישראל, עם נזילות יומית. אלטרנטיבה מצוינת לפיקדון בנקאי לכסף שצריך בטווח הקצר.
קרן ריטREIT: קרן השקעות בנדל"ן מניב שנסחרת בבורסה - דרך להיחשף לנדל"ן (משרדים, מגורים, לוגיסטיקה) בלי לקנות נכס, עם נזילות מלאה ובסכומים קטנים.
קרן גידורHedge Fund: קרן השקעות פרטית למשקיעים כשירים, שמשתמשת באסטרטגיות מתקדמות (מינוף, שורט, נגזרים). דמי ניהול גבוהים במיוחד, שקיפות נמוכה, ולרוב לא רלוונטית למשקיע הפרטי.
קרן הון סיכוןVenture Capital: קרן שמשקיעה בחברות הזנק (סטארט-אפים) בשלבים מוקדמים. פוטנציאל רווח עצום לצד סיכוי גבוה לאובדן ההשקעה - רוב הציבור נחשף לתחום רק דרך חברות שכבר הונפקו.
אופציהOption: חוזה שנותן זכות (לא חובה) לקנות או למכור נייר ערך במחיר קבוע עד תאריך מסוים. מכשיר ממונף ומסוכן שרוב המשקיעים הפסיביים לא צריכים.
כתב אופציהWarrant: אופציה שמנפיקה החברה עצמה, שמאפשרת לקנות ממנה מניות חדשות במחיר קבוע עד תאריך פקיעה. מימוש כתבי אופציה מדלל את בעלי המניות הקיימים.
חוזה עתידיFutures: לחיצת יד היום על עסקה שתקרה בעתיד: לקנות או למכור נכס (חיטה, נפט, מדד) במחיר שנקבע מראש. חקלאים ותעשיינים מגדרים איתו סיכונים; סוחרים מהמרים איתו. המשקיע הפסיבי - פשוט ממשיך הלאה.
סחורותCommodities: נכסי בסיס פיזיים שנסחרים בבורסות העולם: זהב, נפט, גז, חיטה ועוד. משקיעים פרטיים נחשפים אליהם בעיקר דרך קרנות סל עוקבות.
מטבעות קריפטוגרפייםCrypto: מטבעות דיגיטליים מבוזרים כמו ביטקוין ואת'ריום. נכס ספקולטיבי ותנודתי במיוחד ללא תזרים או שווי פנימי מוסכם - מי שנחשף, מומלץ שיעשה זאת ברכיב קטן מהתיק.
פיקדון בנקאיDeposit: הלוואה לבנק בריבית קבועה או משתנה, בדרך כלל עם נעילה לתקופה. בטוח מאוד אך היסטורית מפסיד לאורך זמן גם לאינפלציה וגם לקרן הכספית המתחרה.

אג"ח וריבית

אג"ח (איגרת חוב)Bond: הלוואה שאתם נותנים למדינה או לחברה תמורת ריבית קבועה מראש ("קופון") והחזר הקרן בפדיון. נחשב אפיק סולידי יותר ממניות - התנודתיות נמוכה, אבל גם התשואה הצפויה נמוכה יותר.
אג"ח ממשלתיGovernment Bond: איגרת חוב שמנפיקה המדינה. נחשב הנכס הבטוח ביותר במשק (הסיכוי שמדינה מפותחת לא תחזיר חוב בשקלים שלה נמוך מאוד), ולכן התשואה שלו משמשת "ריבית חסרת סיכון".
אג"ח קונצרניCorporate Bond: איגרת חוב שמנפיקה חברה. מסוכן יותר מאג"ח ממשלתי (חברות יכולות לפשוט רגל) ולכן משלם ריבית גבוהה יותר - הפער נקרא "מרווח אשראי".
אג"ח צמוד / שקלי: אג"ח צמוד מדד מגן מאינפלציה - הקרן והריבית צמודות למדד המחירים. אג"ח שקלי משלם ריבית נומינלית קבועה. הבחירה ביניהם היא בעצם הימור על האינפלציה העתידית.
מח"מ (משך חיים ממוצע)Duration: מדד לרגישות אג"ח לשינויי ריבית: מח"מ 5 אומר שעליית ריבית של 1% תוריד את מחיר האג"ח בכ-5%. ככל שהמח"מ ארוך יותר, האג"ח תנודתי יותר.
תשואה לפדיוןYield to Maturity: התשואה השנתית הכוללת שיקבל מי שקונה אג"ח היום ומחזיק עד הפדיון. זה המספר הנכון להשוואה בין איגרות חוב - לא הקופון.
אג"ח להמרהConvertible Bond: אג"ח שאפשר להמיר במניות החברה לפי יחס קבוע. משלב הגנה של חוב עם פוטנציאל רווח של מניה, ולכן נושא ריבית נמוכה יותר.
אג"ח זבלJunk Bond / High Yield: אג"ח בדירוג אשראי נמוך (מתחת ל-BBB), עם ריבית גבוהה שמפצה על סיכון פשיטת רגל ממשי. "תשואה גבוהה" בעולם האג"ח היא תמיד סימן לסיכון גבוה.
דירוג אשראיCredit Rating: ציון שנותנות חברות דירוג (S&P, מודי'ס, פיץ', ובישראל מעלות ומידרוג) ליכולת של מדינה או חברה להחזיר חוב. מ-AAA (הבטוח ביותר) ועד D (חדלות פירעון).
עקום תשואותYield Curve: גרף התשואות של אג"ח ממשלתי לפי טווח לפדיון. עקום "הפוך" (ריבית קצרה גבוהה מהארוכה) נחשב היסטורית סימן אזהרה למיתון.
מק"מT-Bill: מלווה קצר מועד - אג"ח של בנק ישראל לשנה, ללא ריבית שוטפת: קונים בהנחה ומקבלים 100 בפדיון. הגרסה הישראלית לנכס "חסר סיכון".
קופוןCoupon: הריבית התקופתית שמשלמת איגרת חוב, כאחוז מהערך הנקוב שלה. השם נשאר מהימים שבהם גזרו פיזית תלוש (קופון) מהאיגרת כדי לקבל את התשלום.

מדדים מרכזיים

S&P 500: מדד 500 החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב, ומדד הייחוס של שוק המניות העולמי. הניב היסטורית כ-10% בשנה בממוצע (נומינלית, לאורך עשרות שנים). ← מאמר על השקעה פסיבית ב-S&P 500
נאסד"ק 100Nasdaq-100: מדד 100 החברות הלא-פיננסיות הגדולות בבורסת נאסד"ק, עם משקל עצום לענקיות הטכנולוגיה. תנודתי יותר מה-S&P 500 - עליות חדות יותר בשוק טוב, ירידות חדות יותר במשברים.
דאו ג'ונסDow Jones: המדד הוותיק בעולם - 30 חברות אמריקאיות גדולות. פחות מייצג מה-S&P 500 בגלל מספר החברות הקטן ושיטת השקלול הישנה שלו (לפי מחיר המניה).
ראסל 2000Russell 2000: מדד 2,000 החברות הקטנות בארה"ב (Small Cap). רגיש יותר למצב הכלכלה המקומית האמריקאית, ותנודתי יותר ממדדי החברות הגדולות.
מדדי תל אביב 35 / 90 / 125TA-35 / TA-125: מדדי הדגל של הבורסה בתל אביב: 35 הגדולות, 90 הבאות אחריהן, ו-125 המשולב. מוטים לבנקים, נדל"ן ופארמה, ולכן מפוזרים פחות מהמדדים האמריקאיים.
MSCI World: מדד מניות עולמי שמכסה כ-1,500 חברות גדולות ב-23 מדינות מפותחות. הדרך הפשוטה ביותר לפיזור גלובלי בקרן אחת (כ-70% ממנו הוא בכל זאת ארה"ב).
מדד משוקלל שווי שוקCap-Weighted: שיטת הבנייה של רוב המדדים: משקל כל חברה נקבע לפי שוויה. לכן באפל ומיקרוסופט יש השפעה על ה-S&P 500 פי מאות מונים מהחברה ה-500 ברשימה.
מדד תשואה כוללתTotal Return: גרסת מדד שמניחה שכל הדיבידנדים מושקעים חזרה. כשמשווים ביצועים היסטוריים חשוב לוודא שמשווים גרסאות זהות - הפער מצטבר לעשרות אחוזים לאורך עשורים.

מסחר בבורסה

שלבי המסחר: יום מסחר בתל אביב הוא לא מקשה אחת: מתחילים ב"טרום פתיחה" שבו רק מזינים פקודות, עוברים למסחר הרציף של רוב היום, ומסיימים במכרז נעילה שקובע את שער הסגירה הרשמי - השער שלפיו יחושב התיק שלכם.
הרצףContinuous Trading: שיטת המסחר בבורסה בתל אביב: פקודות קנייה ומכירה מבוצעות ברציפות לאורך היום, בכל פעם שיש התאמה בין קונה למוכר.
שער נעילהClosing Price: המחיר שנקבע לנייר בסוף יום המסחר (במכרז הנעילה). לפיו מחושבים שווי התיק, שערי הקרנות והמדדים היומיים.
מחזור מסחרVolume: סך הכסף (או כמות היחידות) שהחליף ידיים בנייר ערך ביום. מחזור גבוה = סחירות טובה ומרווחי קנייה-מכירה צרים.
עשיית שוקMarket Making: מישהו צריך לדאוג שתמיד יהיה למי למכור וממי לקנות. עושה השוק מתחייב להציג ציטוטי קנייה ומכירה לאורך כל המסחר, ומרוויח מהמרווח הקטן שביניהם. בזכותו גם קרן סל קטנה נשארת סחירה.
פקודת שוק / לימיטMarket / Limit Order: פקודת שוק קונה מיד במחיר הזמין; פקודת לימיט קונה רק במחיר שהגדרתם או טוב ממנו. בניירות סחירים ההבדל זניח, בניירות דלי-סחירות לימיט חשוב.
מרווח קנייה-מכירהBid-Ask Spread: הפער בין המחיר הגבוה ביותר שקונים מוכנים לשלם למחיר הנמוך ביותר שמוכרים מבקשים. ככל שנייר סחיר יותר, המרווח קטן יותר - וזו עלות מסחר סמויה.
פוזיציהPosition: ההחזקה שלכם בנייר ערך מסוים. "לפתוח פוזיציה" = לקנות (או למכור בשורט); "לסגור פוזיציה" = לממש אותה.
לונג / שורטLong / Short: לונג = קנייה מתוך ציפייה לעלייה (הפוזיציה הרגילה). שורט = הימור על ירידה באמצעות מכירת נייר שאול. שורט חושף להפסד בלתי מוגבל ואינו מתאים למתחילים.
סטופ לוסStop Loss: פקודה אוטומטית שמוכרת נייר אם ירד מתחת למחיר שקבעתם, כדי להגביל הפסד. כלי של סוחרים - למשקיע מדדים פסיבי לטווח ארוך הוא בדרך כלל מיותר ואף מזיק.
מסחר יומיDay Trading: קנייה ומכירה של ניירות בתוך אותו יום כדי להרוויח מתנודות קצרות. סטטיסטית, הרוב המוחלט של הסוחרים היומיים מפסידים כסף לאורך זמן - במיוחד אחרי עמלות ומס.
מעו"ף: "מכשירים עתידיים ופיננסיים" - זירת האופציות על מדד ת"א 35. "אופציות מעו"ף" הן המכשיר הספקולטיבי הנפוץ בישראל, ולא מקומו של המשקיע המתחיל.
מרג'ין (בטוחות)Margin: מסחר בכסף שהברוקר מלווה לכם כנגד התיק. מגדיל רווחים והפסדים, וכולל "Margin Call" - דרישה להוסיף כסף מיידית כשהתיק יורד. מסוכן מאוד למתחילים.
גאפ (פער מחירים)Gap: קפיצה במחיר בין סגירת יום המסחר לפתיחת היום הבא, בדרך כלל בעקבות חדשות. מזכיר שגם סטופ לוס לא תמיד מגן - המכירה תתבצע במחיר הפתיחה הנמוך.
מסחר מחוץ לבורסהOTC: מסחר ישיר בין צדדים שלא דרך בורסה מפוקחת. נפוץ במטבעות ובנגזרים מוסדיים; במניות OTC נמצאות בדרך כלל חברות קטנות ומסוכנות שלא עומדות בתנאי הרישום.

עלויות ועמלות

עמלת קנייה / מכירהCommission: עמלה שגובה הברוקר על כל פעולה. בבנקים עשרות שקלים ויותר; בבתי השקעות ישראלים בודדים; בברוקרים זרים - אפסית. על תיק פסיבי משפיעה פחות, על סוחר פעיל - דרמטית.
דמי ניהול / TERTotal Expense Ratio: העלות השנתית של קרן, באחוזים מהסכום המושקע, שנגבית אוטומטית מתוך הקרן. ההבדל בין 0.1% ל-1% שווה מאות אלפי שקלים לאורך 30 שנה. ← מחשבון השפעת דמי ניהול
דמי משמרתCustody Fee: עמלה שגובים בעיקר הבנקים רק על עצם ההחזקה של ניירות ערך בחשבון. ברוב בתי ההשקעות והברוקרים הזרים אין דמי משמרת, או שהם מתקזזים עם פעולות.
מרווח המרהFX Spread: העלות הסמויה של המרת שקלים למט"ח: ההפרש בין שער הקנייה לשער המכירה, בדרך כלל 2-4 אגורות לדולר. רלוונטי לכל מי שקונה ניירות הנסחרים בדולר.
דמי ניהול מהפקדה: עמלה שנגבית מכל שקל חדש שנכנס למוצר פנסיוני (עד 6% בקרנות פנסיה ותיקות במחיר מלא!). תמיד שווה להתמקח עליה - היא ניתנת להורדה משמעותית.
הוראת קבע להשקעהAutomatic Investment: הפקדה אוטומטית קבועה לחשבון ההשקעות (ולעיתים גם קנייה אוטומטית של קרן). הכלי הפשוט ביותר ליישום אסטרטגיית DCA בלי משמעת ברזל.

הנפקות ותאגידים

הנפקה ראשונה לציבורIPO: התהליך שבו חברה פרטית הופכת לציבורית ומוכרת מניות לציבור לראשונה. היסטורית, קניית מניות ב-IPO היא הימור גרוע בממוצע - ההתלהבות מתומחרת מראש.
חיתוםUnderwriting: ה"מפיק" של ההנפקה: גוף פיננסי שמתמחר את המניות, משווק אותן למשקיעים הגדולים, ולפעמים גם מתחייב לקנות בעצמו את מה שלא יימכר. על זה הוא גוזר עמלה נאה.
הנפקת זכויותRights Issue: גיוס הון שבו החברה מציעה לבעלי המניות הקיימים לקנות מניות נוספות בהנחה, לפי חלקם. מי שלא משתתף - מדולל.
דילולDilution: ירידת חלקו היחסי של בעל מניות כשהחברה מנפיקה מניות חדשות (לגיוס הון, לאופציות עובדים וכו'). אותה עוגה - יותר פרוסות.
פיצול מניהStock Split: חלוקת כל מניה לכמה מניות זולות יותר (למשל 1:4). לא משנה את שווי ההחזקה - רק את המחיר ליחידה. "פיצול הפוך" מאחד מניות זולות למניה יקרה.
הצעת רכשTender Offer: הצעה פומבית לקנות את מניות החברה מבעלי המניות, בדרך כלל בפרמיה על מחיר השוק, במטרה להשתלט עליה או למחוק אותה מהמסחר.
מניה דואליתDual Listing: מניה שנסחרת בשתי בורסות במקביל - למשל טבע וצ'ק פוינט שנסחרות גם בתל אביב וגם בארה"ב. השערים נשמרים צמודים דרך ארביטראז'.
מניית בכורהPreferred Stock: מניה עם דיבידנד קבוע ועדיפות בפירוק, אבל בדרך כלל ללא זכויות הצבעה. מתנהגת כמו הכלאה בין מניה לאג"ח.
החזקות ציבורFree Float: אחוז המניות שמוחזק בידי הציבור הרחב (ולא בידי בעלי שליטה). משפיע על הסחירות ועל המשקל של המניה במדדים.
בעל ענייןInsider: מי שמחזיק 5% ומעלה מחברה (או נושא משרה בכירה בה). עסקאות בעלי עניין מדווחות לציבור ונחשבות איתות שמשקיעים עוקבים אחריו.
דוחות כספייםFinancial Statements: הדיווח הרבעוני והשנתי של חברה ציבורית: מאזן, דוח רווח והפסד ודוח תזרים. "עונת הדוחות" מזיזה את השוק יותר מכל אירוע מתוזמן אחר.
ספאקSPAC: חברת "צ'ק פתוח" שמונפקת בלי פעילות, מגייסת כסף ואז מתמזגת עם חברה פרטית כדי להפוך אותה לציבורית בקיצור דרך. גל הספאקים של 2021 הסתיים בהפסדים כבדים לרוב המשקיעים.

ניתוח והערכת שווי

ניתוח פונדמנטליFundamental Analysis: הערכת שווי חברה לפי העסק עצמו: הכנסות, רווחים, חוב, תחרות והנהלה. הגישה של באפט וגרהאם - לקנות עסק טוב במחיר הוגן.
ניתוח טכניTechnical Analysis: ניסיון לחזות מחירים מתוך גרפים ודפוסי מסחר בעבר. פופולרי בקרב סוחרים; המחקר האקדמי ספקן מאוד לגבי יכולתו לייצר תשואה עודפת עקבית.
מכפיל רווחP/E Ratio: שווי השוק חלקי הרווח השנתי - "כמה שנות רווח משלמים על החברה". מכפיל גבוה משקף ציפיות צמיחה גבוהות; נמוך עשוי להצביע על הזדמנות או על בעיה.
מכפיל הוןP/B Ratio: שווי השוק חלקי ההון העצמי בספרים. נפוץ בניתוח בנקים וחברות נדל"ן; מכפיל הון מתחת ל-1 אומר שהשוק מתמחר את החברה בפחות מנכסיה נטו.
רווח למניהEPS: הרווח הנקי חלקי מספר המניות - כמה רווח "שייך" לכל מניה. הנתון שמניע את מחירי המניות בעונת הדוחות יותר מכל.
שווי הוגןFair Value: הערכה כמה נייר ערך "באמת שווה" לפי המודלים - להבדיל ממחיר השוק הרגעי. אנליסטים נוקבים בשווי הוגן כבסיס להמלצות קנייה/מכירה.
ואלואציה (תמחור)Valuation: התהליך והתוצאה של הערכת שווי חברה - במכפילים, בהיוון תזרימים (DCF) או בהשוואה לעסקאות. "ואלואציה מתוחה" = מחיר שמגלם ציפיות אופטימיות מאוד.
אנליסטAnalyst: מומחה שמסקר חברות ומפרסם תחזיות והמלצות (קנייה/החזקה/מכירה). כדאי לזכור: הביצועים ההיסטוריים של המלצות אנליסטים צנועים בהרבה מהביטחון שבו הן מנוסחות.
ארביטראז'Arbitrage: ניצול הפרשי מחירים של אותו נכס בשני שווקים - קנייה בזול כאן ומכירה ביוקר שם ברווח "בטוח". בשווקים מודרניים נסגר תוך שניות על ידי אלגוריתמים.
תמיכה והתנגדותSupport / Resistance: מושגי יסוד בניתוח טכני: רמות מחיר שבהן נייר "נעצר" היסטורית מלמטה (תמיכה) או מלמעלה (התנגדות). רלוונטי לסוחרים, לא למשקיע הפסיבי.
ממוצע נעMoving Average: המחיר הממוצע של נייר ב-X הימים האחרונים, כקו מוחלק על הגרף. חציית ממוצע 200 הימים נחשבת בעיני סוחרים איתות מגמה קלאסי.
מכירה בחסר של מניות שאולותShort Squeeze: "שורט סקוויז" - זינוק מחיר שנגרם כשמוכרים בחסר נאלצים לקנות בחזרה בהפסד וכל קנייה דוחפת את המחיר עוד. כך זינקה גיימסטופ ב-2021.

מדדי ביצוע וסיכון

CAGR - תשואה שנתית ממוצעתCompound Annual Growth Rate: קצב הצמיחה השנתי המקוצע של השקעה לאורך תקופה - הדרך הנכונה להשוות ביצועים בין השקעות עם אורכי תקופה שונים. ← מחשבון תשואה על מניה
תשואה נומינלית / ריאליתNominal / Real Return: נומינלית = המספר שרואים בדוח. ריאלית = אחרי ניכוי אינפלציה, כלומר הגידול האמיתי בכוח הקנייה. 7% נומינלי עם 3% אינפלציה = כ-4% ריאלי בלבד.
סטיית תקןStandard Deviation: המדד המקובל לתנודתיות: כמה התשואות מפוזרות סביב הממוצע. סטיית תקן גבוהה = נסיעה מטלטלת יותר בדרך לאותו יעד.
בטאBeta: רגישות נייר לתנודות השוק: בטא 1 זז עם השוק, בטא 2 זז כפול, בטא 0.5 - חצי. מניות טכנולוגיה נוטות לבטא גבוה, חברות תשתית לבטא נמוך.
אלפאAlpha: התשואה העודפת שמנהל השקעות מייצר מעבר למה שמוסבר על ידי סיכון השוק. אלפא חיובי עקבי הוא נדיר מאוד - וזה כל הטיעון בעד השקעה פסיבית.
מדד שארפSharpe Ratio: עונה על השאלה "כמה תשואה קיבלתי על כל יחידת סיכון שלקחתי?". תיק שעשה 8% בתנודתיות נמוכה יכול להיות טוב יותר מתיק שעשה 10% בדרך מטלטלת - שארפ גבוה יותר מנצח.
ירידה מקסימלית מהשיאMax Drawdown: ההפסד הגדול ביותר שהיה נחווה ממכירה בשפל אחרי קנייה בשיא. מדד חשוב לבדיקת עמידות פסיכולוגית: האם תשרדו מינוס 50% בלי למכור?
ריבית חסרת סיכוןRisk-Free Rate: התשואה שאפשר לקבל "בלי סיכון" - בפועל תשואת אג"ח ממשלתי קצר או מק"מ. נקודת הייחוס שכל השקעה מסוכנת יותר צריכה להצדיק את עצמה מולה.

מיסוי

מס רווחי הוןCapital Gains Tax: מס של 25% שמשולם על הרווח הריאלי ממכירת ניירות ערך - רק במימוש. כל עוד לא מכרתם, הכסף ממשיך לעבוד בשבילכם במלואו. ← מחשבון מס רווחי הון
רווח ריאלי (לצורכי מס)Real Gain: הרווח אחרי ניכוי האינפלציה בתקופת ההחזקה. אם הרווחתם 100% אבל המדד עלה 28%, המס יחושב רק על החלק שמעבר לעליית המדד.
קיזוז הפסדיםTax Loss Harvesting: הפסד ממכירת נייר ערך מתקזז מול רווחים ומקטין את המס. אפשר לגרור הפסדים לשנים הבאות בדוח שנתי - כלי חשוב שמתחילים רבים מפספסים.
ניכוי מס במקורWithholding Tax: בבתי השקעות ישראלים המס על רווחים ודיבידנדים יורד אוטומטית. בברוקר זר אין ניכוי - המשקיע מדווח ומשלם בעצמו לרשות המסים.
מס על דיבידנדDividend Tax: דיבידנד ממניה אמריקאית מנוכה במקור 25% לישראלים. קרן אירית צוברת משלמת רק 15% ומשקיעה את היתרה חזרה - אחד היתרונות המרכזיים שלה.
אירוע מסTaxable Event: כל פעולה שמחייבת תשלום מס: מכירה ברווח, קבלת דיבידנד או ריבית. מעבר בין מסלולים בקרן השתלמות או פנסיה אינו אירוע מס - יתרון גדול של המוצרים הפנסיוניים.
טופס W-8BEN: הטופס שממלאים אצל ברוקר אמריקאי כדי להצהיר שאתם תושבי ישראל וליהנות מאמנת המס - כך ניכוי המס על דיבידנדים יורד מ-30% ל-25%.
מס עיזבון אמריקאיUS Estate Tax: מס ירושה אמריקאי שעלול לחול על ישראלי שמחזיק ניירות אמריקאיים מעל 60,000 דולר במקרה פטירה. אחת הסיבות שמשקיעים גדולים מעדיפים קרנות איריות. ← קרנות איריות - יתרונות וחסרונות

פנסיה וחיסכון ארוך טווח

קרן השתלמות: מוצר החיסכון המשתלם בישראל: רווחים פטורים לחלוטין ממס רווחי הון (עד תקרת ההפקדה), נזיל אחרי 6 שנים. שכירים נהנים גם מהפקדת מעביד. כמעט תמיד כדאי למקסם אותה לפני חשבון רגיל.
קופת גמל להשקעה: חיסכון גמיש שאפשר למשוך בכל רגע, עם הטבה גדולה למי שמחכה: משיכה כקצבה אחרי גיל 60 פטורה ממס רווחי הון. אפשר להפקיד עד כ-79 אלף ש"ח בשנה.
קרן פנסיה: החיסכון הפנסיוני המרכזי של שכירים ועצמאים, עם הטבות מס על ההפקדות וכיסויים ביטוחיים מובנים (נכות ושארים). הכסף מיועד לקצבה חודשית מגיל פרישה.
ביטוח מנהלים: חלופה ותיקה לקרן פנסיה בפוליסת ביטוח. בדרך כלל יקר יותר ומשתלם פחות מקרן פנסיה מקיפה - שווה לבדוק את דמי הניהול אם יש לכם כזה.
פוליסת חיסכון: מוצר השקעה של חברות הביטוח שמאפשר מעבר בין מסלולים בלי אירוע מס. נוח, אבל דמי הניהול (0.7%-1.2%) גבוהים משמעותית מקרן מחקה בחשבון מסחר.
מסלול מחקה מדד (פנסיוני): ברוב קרנות הפנסיה, ההשתלמות והגמל אפשר לבחור מסלול שעוקב אחרי S&P 500 או מדדי מניות עולמיים בדמי ניהול נמוכים - בלי לוותר על הטבות המס של המוצר.
תיקון 190: מסלול הפקדה לקופת גמל למי שמעל גיל 60 (עם קצבה מינימלית), שמאפשר משיכה הונית עם מס מופחת של 15% נומינלי במקום 25% ריאלי. רלוונטי בעיקר לבעלי הון בגיל פרישה.
מסלול IRA: קופת גמל או השתלמות "בניהול אישי" - אתם בוחרים בעצמכם את הניירות בתוך המעטפת הפטורה/דחוית המס. משלב את הטבות המס עם שליטה מלאה ודמי ניהול נמוכים.

אסטרטגיות ותיק השקעות

DCA - השקעה חודשית קבועהDollar-Cost Averaging: השקעת סכום קבוע במרווחי זמן קבועים, בלי לנסות לתזמן את השוק. קונים יותר יחידות כשהשוק זול ופחות כשהוא יקר, ומנטרלים את הרגש מההחלטות. ← מחשבון DCA היסטורי
השקעה פסיביתPassive Investing: פילוסופיה שאומרת: אל תנסו לנצח את השוק - תהיו השוק. קונים קרנות מחקות מדד רחבות, בעלויות מינימליות, ומחזיקים לטווח ארוך. הגישה המומלצת לרוב המוחלט של המשקיעים.
ניהול אקטיביActive Management: ניסיון להכות את המדד באמצעות בחירת מניות ותזמון. אחרי דמי ניהול, שיעור המנהלים שמצליחים בכך לאורך 15 שנה הוא חד-ספרתי.
Lump Sum - השקעה חד-פעמית: השקעת כל הסכום הפנוי מיד, במקום לפרוס אותו לאורך זמן. סטטיסטית מנצחת את הפריסה כי השוק עולה רוב הזמן - אבל קשה יותר פסיכולוגית.
פיזורDiversification: "לא לשים את כל הביצים בסל אחד": חלוקת התיק בין הרבה חברות, ענפים, מדינות ואפיקים. מקטין דרמטית את הסיכון של פגיעה אנושה מנפילת נכס בודד.
אלוקציה (הקצאת נכסים)Asset Allocation: חלוקת התיק בין אפיקים - מניות, אג"ח, מזומן, נדל"ן. המחקרים מראים שההחלטה הזו מסבירה את רוב התשואה והסיכון של התיק, הרבה יותר מבחירת ניירות ספציפיים.
איזון מחדשRebalancing: החזרת התיק להקצאה המקורית אחת לתקופה (למשל 80% מניות / 20% אג"ח), על ידי קנייה של מה שירד ומכירה של מה שעלה. שומר על רמת הסיכון שבחרתם.
גידורHedging: הקטנת סיכון ספציפי באמצעות פוזיציה נגדית - למשל גידור מטבע שמנטרל את השפעת הדולר/שקל על התיק. עולה כסף ולכן מוצדק רק כשהסיכון באמת מפריע.
מינוףLeverage: השקעה בכסף שאינו שלכם (הלוואה, משכנתא, מכשירים ממונפים). מגדיל את הרווח הפוטנציאלי - ובדיוק באותה מידה את ההפסד הפוטנציאלי.
FIRE - עצמאות פיננסיתFinancial Independence, Retire Early: תנועה ששואפת לצבור תיק שמכסה את הוצאות המחיה ("מספר החופש" = הוצאה שנתית × 25), כך שהעבודה הופכת לבחירה. מבוסס על חיסכון אגרסיבי והשקעה פסיבית. ← מחשבון עצמאות פיננסית
כלל ה-4%4% Rule: כלל אצבע לפרישה: משיכה שנתית של 4% מהתיק (צמודה לאינפלציה) שרדה היסטורית כמעט כל תקופת 30 שנה. הבסיס לחישובי FIRE ותכנון פרישה. ← המדריך לכלל ה-4%
אופק השקעהTime Horizon: כמה זמן הכסף יכול להישאר מושקע בלי שתצטרכו אותו. כסף לטווח קצר (עד 2-3 שנים) שייך לאפיקים סולידיים; כסף לטווח ארוך יכול לספוג תנודות ולשבת במניות.
תזמון שוקMarket Timing: ניסיון לקנות בשפל ולמכור בשיא. נשמע פשוט, נכשל כמעט תמיד: פספוס 10 הימים הטובים בעשור מוחק חלק עצום מהתשואה - והם מגיעים בדיוק בתוך המפולות.

מאקרו וכלכלה

ריבית בנק ישראלBase Rate: הריבית שקובע הבנק המרכזי, והבסיס למחיר הכסף במשק: ממנה נגזרות ריביות המשכנתא, הפיקדונות והקרנות הכספיות.
ריבית פרייםPrime Rate: ריבית בנק ישראל + 1.5% - הריבית הבסיסית שהבנקים גובים מלקוחות. אליה צמודות רוב ההלוואות, המסגרות וחלק ממסלולי המשכנתא.
הפדרל ריזרב (הפד)Federal Reserve: הבנק המרכזי של ארה"ב. החלטות הריבית שלו הן האירוע המאקרו-כלכלי המשפיע ביותר על השווקים בעולם, כולל על התיק שלכם.
מדיניות מוניטריתMonetary Policy: ארגז הכלים של הבנק המרכזי: מעלים ריבית כדי לצנן אינפלציה, מורידים כדי להמריץ את המשק. "מדיניות מרחיבה" = כסף זול שדוחף שווקים למעלה; "מצמצמת" = ההפך, וזו הסיבה שהשווקים עוקבים אחרי כל מילה של נגיד.
הרחבה כמותיתQE: כלי שבו בנק מרכזי "מדפיס" כסף וקונה אג"ח כדי להוריד ריביות ארוכות ולתמוך בשווקים. הופעל מסיבית ב-2008 וב-2020 ותרם לראלי הנכסים שאחריהם.
מדד המחירים לצרכןCPI: המדד הרשמי לאינפלציה: מחירו של "סל קניות" ממוצע. אליו צמודים אג"ח צמודות, חלק מהמשכנתאות, שכר דירה בחוזים רבים - וחישוב המס הריאלי על רווחיכם.
תמ"גGDP: התוצר המקומי הגולמי - שווי כל מה שהמשק ייצר בשנה, מעגבניות ועד תוכנה. כשהוא צומח יפה כולם מרוצים; כשהוא מתכווץ שני רבעונים ברצף - קוראים לזה מיתון.
מיתוןRecession: התכווצות מתמשכת של הפעילות הכלכלית (בהגדרה הטכנית: שני רבעונים רצופים של ירידה בתמ"ג). שוקי המניות בדרך כלל יורדים לפני שהמיתון מוכרז ומתאוששים לפני שהוא נגמר.
סטגפלציהStagflation: השילוב הגרוע מכולם: אינפלציה גבוהה יחד עם קיפאון כלכלי ואבטלה. מקשה על בנקים מרכזיים - כל תרופה לבעיה אחת מחמירה את השנייה.
גירעון תקציביBudget Deficit: המצב שבו הוצאות הממשלה גבוהות מהכנסותיה, והפער ממומן בהנפקת חוב. גירעון גדל = יותר גיוסי אג"ח ממשלתי ולחץ על הריביות והדירוג.
ריבית ריאליתReal Interest Rate: הריבית אחרי ניכוי האינפלציה. פיקדון של 4% כשהאינפלציה 3% נותן ריבית ריאלית של 1% בלבד - ולפעמים היא אפילו שלילית.
שער חליפיןExchange Rate: מחיר הדולר (או מטבע אחר) בשקלים. משפיע ישירות על שווי ההשקעות הזרות שלכם בשקלים: התחזקות השקל שוחקת תשואה דולרית, ולהפך.

סיכון ותנודות

תנודתיותVolatility: עוצמת התנודות של נכס - כמה חזק המחיר קופץ למעלה ולמטה. תנודתיות גבוהה אינה בהכרח סיכון למשקיע ארוך טווח, אבל היא מבחן פסיכולוגי קשה.
שוק שוריBull Market: תקופה ממושכת של עליות שערים ואופטימיות (השור מנגח כלפי מעלה). היסטורית, השווקים נמצאים בשוק שורי רוב הזמן.
שוק דוביBear Market: ירידה של 20% ומעלה מהשיא (הדוב מכה כלפי מטה). מפחיד בזמן אמת, אבל היסטורית כל שוק דובי הסתיים בהתאוששות - מי שנשאר בפנים יצא נשכר.
תיקוןCorrection: ירידה של 10%-20% מהשיא. אירוע שגרתי לחלוטין שקורה בממוצע פעם בשנה-שנתיים, ולא סיבה לפעולה עבור משקיע פסיבי.
בועהBubble: מצב שבו מחירי נכסים מנותקים מהשווי הכלכלי שלהם בגלל אופוריה והמון עוקב. בועות מזוהות בוודאות רק בדיעבד - עוד סיבה לפיזור רחב.
מדד הפחדVIX: מדד שמודד את התנודתיות הצפויה ב-S&P 500 לפי מחירי אופציות. קופץ בזמן פאניקה - ולכן ערכים גבוהים מאוד סימנו היסטורית דווקא נקודות כניסה טובות.
סיכון רצף תשואותSequence of Returns Risk: הסיכון שמפולת תגיע דווקא בשנים הראשונות של הפרישה, כשמושכים מהתיק. מפחיתים אותו עם כרית מזומן וגמישות במשיכות. ← מחשבון משיכה בפרישה
סיכון מטבעCurrency Risk: החשיפה של השקעות זרות לשינויי שער החליפין: התיק יכול לעלות בדולרים ולרדת בשקלים. לטווח ארוך ההשפעה מתמתנת, ואפשר גם לקנות קרנות מנוטרלות מט"ח.
ממוצע היסטורי ≠ הבטחהPast Performance: המשפט החשוב בכל עולם ההשקעות: תשואות העבר אינן ערובה לתשואות עתידיות. כל התכנון מבוסס על הסתברויות מהעבר, לא על ודאות.