הבעיה: פרישה היא הימור על אורך חיים
נניח שצברתם 2 מיליון ש"ח ואתם פורשים. כמה מותר לכם למשוך כל חודש? תמשכו יותר מדי - הכסף ייגמר בגיל 80. תמשכו מעט מדי - תחיו בצמצום מיותר ותשאירו אחריכם הון ענק שלא נהניתם ממנו.
מחקר טריניטי וכלל ה-4%
בשנת 1998 פרסמו שלושה חוקרים מאוניברסיטת טריניטי בטקסס מחקר שבדק: מה היה קורה לפורשים בכל נקודת זמן היסטורית, אילו משכו אחוז קבוע מהתיק (צמוד לאינפלציה) במשך 30 שנה?
הממצא המרכזי: תיק של 50%-75% מניות (והשאר אג"ח) שרד כמעט את כל תקופות ה-30 שנה בהיסטוריה כששיעור המשיכה ההתחלתי היה 4%. מכאן נולד "כלל ה-4%" - ומכאן גם הנוסחה המפורסמת של תנועת ה-FIRE: הון יעד = הוצאה שנתית × 25 (הרחבנו על זה במדריך ה-FIRE).
איך זה עובד בפועל?
- שנה ראשונה: מושכים 4% מהתיק. מ-2 מיליון ש"ח = 80,000 ש"ח (כ-6,660 ש"ח בחודש).
- כל שנה לאחר מכן: מגדילים את סכום המשיכה בגובה האינפלציה - לא מחשבים מחדש 4% מהתיק.
- התיק ממשיך להיות מושקע ולעבוד בזמן שאתם מושכים ממנו.
הסיכון הגדול: רצף התשואות
הסכנה המרכזית לפורש היא לא התשואה הממוצעת אלא סדר התשואות. מפולת בשנים הראשונות לפרישה, בזמן שאתם מוכרים נכסים למחייה, פוגעת בתיק הרבה יותר מאותה מפולת שמגיעה בשנה ה-20. לכן:
- שמרו כרית מזומן של 1-3 שנות מחיה (קרן כספית/פיקדונות) כדי לא למכור מניות בשוק יורד.
- היו גמישים: מי שמסוגל לקצץ את המשיכה ב-10%-20% בשנים גרועות משפר דרמטית את שרידות התיק.
- שקלו 3%-3.5% אם אתם פורשים צעירים (תקופת משיכה של 40-50 שנה) או פסימיים לגבי תשואות עתידיות.
בדקו את זה על המספרים שלכם
בנינו בדיוק בשביל זה את מחשבון המשיכה בפרישה: הזינו את שווי התיק, את המשיכה החודשית הרצויה, תשואה ואינפלציה - ותראו בגרף כמה זמן התיק מחזיק. נסו כמה תרחישים: מה קורה אם התשואה נמוכה ב-1%? אם תמשכו 1,000 ש"ח פחות בחודש?
ומה עם ישראל?
כלל ה-4% מבוסס על נתוני השוק האמריקאי, אבל העיקרון תקף לכל תיק מפוזר. למשקיע הישראלי חשוב לזכור גם את מס רווחי ההון במשיכות (25% על הרווח הריאלי - ראו מחשבון המס) ואת קצבאות הפנסיה וביטוח לאומי שמקטינות את הסכום שצריך למשוך מהתיק.
האמור אינו ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או ייעוץ השקעות. תכנון פרישה הוא החלטה אישית שכדאי ללוות באיש מקצוע.