מס רווחי הון בישראל: המדריך המלא למשקיע (ולמה זה פחות נורא ממה שחשבתם)

הבסיס: 25% - אבל לא על מה שחשבתם

בישראל משלמים 25% מס על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך (30% לבעל מניות מהותי). המילה החשובה היא "ריאלי": המס מחושב רק על הרווח שמעבר לאינפלציה.

דוגמה מהירה

קניתם קרן סל ב-100,000 ש"ח ומכרתם אחרי עשור ב-200,000 ש"ח. אם המדד עלה בתקופה הזו ב-28%, עלות הקנייה שלכם "משוערכת" ל-128,000 ש"ח, והמס יחול רק על 72,000 ש"ח: תשלמו כ-18,000 ש"ח ולא 25,000. שיעור המס האפקטיבי מהרווח הנומינלי: 18% בלבד. אפשר לחשב את המקרה שלכם במחשבון מס רווחי הון.

שימו לב: בניירות ערך זרים (כולל קרנות איריות שנסחרות בדולר) ההצמדה היא לרוב לשער המטבע ולא למדד המחירים - כך שפיחות בשקל יכול להקטין או להגדיל את המס.

מתי משלמים?

מס רווחי הון משולם רק באירוע מס - בעיקר מכירה ברווח, וגם קבלת דיבידנד או ריבית. כל עוד לא מכרתם - לא שילמתם. מכאן נובע אחד היתרונות הגדולים של השקעה פסיבית לטווח ארוך: דחיית מס. כסף שהיה אמור ללכת למס ממשיך לעבוד ולייצר ריבית דריבית עוד שנים רבות.

• בבית השקעות ישראלי: המס מנוכה במקור אוטומטית במכירה. נוח, אפס בירוקרטיה.
• בברוקר זר (אינטראקטיב וכו'): אין ניכוי במקור - אתם מדווחים ומשלמים בעצמכם (דוח שנתי או דיווח חצי-שנתי למשקיעים פעילים).

קיזוז הפסדים - הכלי שרוב המתחילים מפספסים

מכרתם נייר בהפסד? ההפסד הזה שווה כסף: הוא מתקזז מול רווחים באותה שנה (וגם מול מס על דיבידנדים וריבית), וניתן לגרור אותו לשנים הבאות בדוח שנתי. משקיעים מנוסים עושים לקראת סוף שנה "קציר הפסדים" - מוכרים פוזיציות מופסדות כדי לקזז רווחים שמומשו.

הפטורים והמקלטים החוקיים

1. קרן השתלמות - הפטור הגדול של המשקיע הישראלי: רווחים פטורים לחלוטין ממס (עד תקרת ההפקדה) אחרי 6 שנות ותק. הקדשנו לה מדריך מלא - שווה לקרוא.
2. קופת גמל להשקעה - נזילה תמיד; משיכה כקצבה אחרי גיל 60 פטורה ממס רווחי הון.
3. פנסיה - הפקדות עד התקרה נהנות מהטבות מס משמעותיות.
4. תיקון 190 - למי שמעל גיל 60 עם קצבה מינימלית, מסלול עם מס מופחת.

דיבידנדים וקרנות איריות

דיבידנד ממניה אמריקאית מנוכה במקור 25% בארה"ב. קרן אירית צוברת, לעומת זאת, משלמת רק 15% מס על הדיבידנדים בדרך (ומשקיעה אותם חזרה) - ואת המס הישראלי תשלמו רק במכירה. זה בדיוק היתרון שמוסבר במאמר על קרנות איריות ובמחשבון ההשוואה.

מס אינפלציה: למה משלמים פחות מ-25%

"מס אינפלציה" הוא ביטוי מטעה - בישראל דווקא לא משלמים מס על רכיב האינפלציה של הרווח. המס חל רק על הרווח הריאלי: מנכים מהרווח הנומינלי את עליית מדד המחירים לצרכן בתקופת ההחזקה, ורק על היתרה משלמים 25%.

ככל שהחזקתם זמן ארוך יותר והאינפלציה המצטברת גבוהה יותר, שיעור המס האפקטיבי מתוך הרווח הנומינלי קטן יותר. אפשר לראות כמה האינפלציה שחקה סכום נתון במחשבון האינפלציה, ולחשב את המס עצמו במחשבון מס רווחי הון.

חריג חשוב: בניירות זרים הנקובים בדולר ההצמדה היא לשער הדולר ולא למדד - כך שכשהשקל מתחזק ייתכן "רווח לצורכי מס" גם על נייר שירד בדולרים.

שורה תחתונה

• המס הוא על הרווח הריאלי בלבד, ורק במימוש.
• טווח ארוך + מעט פעולות = פחות אירועי מס = יותר ריבית דריבית.
• נצלו את המעטפות הפטורות (קרן השתלמות!) לפני חשבון ממוסה.

שאלות נפוצות

כמה מס משלמים על רווח בשוק ההון בישראל?

25% על הרווח הריאלי (החלק שמעל האינפלציה), או 30% לבעל מניות מהותי שמחזיק 10% ומעלה מהחברה.

מתי משלמים את המס?

רק במימוש - כשמוכרים ברווח, או כשמקבלים דיבידנד או ריבית. כל עוד לא מכרתם, אין אירוע מס והכסף ממשיך לעבוד במלואו.

מה זה רווח ריאלי?

הרווח הנומינלי פחות עליית מדד המחירים לצרכן בתקופת ההחזקה. המס חל רק על החלק הזה, ולכן שיעור המס האפקטיבי לרוב נמוך מ-25%.

האם צריך להגיש דוח למס הכנסה?

בבית השקעות ישראלי המס מנוכה במקור אוטומטית ולרוב אין צורך. בברוקר זר צריך לדווח ולשלם באופן עצמאי.

איך מקזזים הפסדים?

הפסד ממכירת נייר מתקזז מול רווחי הון והכנסות מדיבידנד וריבית באותה שנה, וניתן לגרור אותו לשנים הבאות באמצעות דוח שנתי.

האמור אינו ייעוץ מס ואינו תחליף לייעוץ אישי אצל יועץ מס או רואה חשבון.