כל המשברים הגדולים, ולמה זה לא אמור להפחיד אתכם מלהשקיע
מי שמשקיע במדדים לאורך זמן, מוקדם או מאוחר יפגוש כותרת מפחידה בחדשות: "השוק קרס", "יום שני השחור", "המשקיעים בפאניקה". זה קורה כל כמה שנים, זה תמיד מרגיש כאילו הפעם זה שונה, ותמיד יש הרגשה שאולי עכשיו זה הרגע להוציא את הכסף ולחכות "שהאבק ישקע". הבעיה היא שההיסטוריה מלמדת בדיוק ההפך - מי שמוכר בפאניקה בתחתית הוא בדרך כלל מי שמפסיד הכי הרבה, ומי שממשיך להחזיק (ואפילו ממשיך לקנות) הוא זה שנהנה מההתאוששות. המטרה של המאמר הזה היא לא להפחיד ולא להרגיע בכוח, אלא לתת פרספקטיבה - סקירה קצרה של כמה מהמשברים הגדולים בהיסטוריה של שוק ההון, כדי שכשהמשבר הבא יגיע (והוא יגיע, זה רק עניין של זמן) תדעו שכבר היינו כאן.
חשוב להבהיר מראש: המספרים במאמר הזה הם הערכות מקורבות ולא נתונים מדויקים לגמרי, ולפעמים גם מקורות שונים נותנים מספרים קצת שונים בהתאם לאיזה מדד בודקים ואיך מודדים "שיא" ו"תחתית". זה בסדר גמור - המטרה היא להבין את סדר הגודל ואת התמונה הכללית, לא לשנן תאריכים.
1929 - השפל הגדול
זה המשבר בהא הידיעה, זה שכל שאר המשברים נמדדים ביחס אליו. באותה תקופה המודעות לבורסה נכנסה לציבור ואנשים ראו התעשרות מהירה והשקיעו את כל החיים שלהם (והרבה מעבר לזה) בבורסה, מחירי מניות התנפחו והעולם השתגע, כשהיו כאלה שראו מה קורה וניסו לעצור את זה כבר היה מאוחר מידי, ברגע שאנשים הבינו את הסיטואציה הם התחילו למשוך את הכסף וכל זה קרה במקביל לתקופה לא כל כך טובה של הכלכלה האמריקאית, כל זה הוביל לקריסת הבורסה האמריקאית בסוף 1929 ואחריה השפל הכלכלי הגדול שהביאו לירידה עצומה במדדים, ולפי ההערכות המקובלות לקח לשוק האמריקאי בערך 25-30 שנה לחזור לרמתו הנומינלית מערב המשבר. חשוב להדגיש - זה חריג קיצוני. המשבר הזה קרה בעולם אחר לגמרי, בלי הרגולציה ובלי כלי המדיניות הכלכלית שקיימים היום, ולא נראה בשום משבר אחר מאז משך התאוששות דומה. אבל הוא שווה להזכיר כי הוא ממחיש שההיסטוריה כן מכילה תרחישי קיצון, וגם משקיעים בטווח ארוך צריכים לדעת שהם קיימים.
2000-2002 - בועת הדוט-קום
בסוף שנות ה-90 חברות אינטרנט חדשות עלו בשווי בצורה מטורפת בלי שהיה להן בהכרח רווח או אפילו מודל עסקי ברור, רק כי הן היו "חברת אינטרנט". כל עולם האינטרנט היה בחיתוליו ואנשים הימרו הכל על החברות שהתעסקו בו, כשהבועה התפוצצה, מניות הטכנולוגיה (מדד הנאסד"ק) צנחו בסביבות 75-80 אחוז משיא לשפל, וגם מדד רחב יותר כמו ה-S&P 500 ירד בסביבות 45-49 אחוז. ההתאוששות של המדד הרחב לקחה כמה שנים טובות, בערך שמונה שנים (ואז בדיוק הגיע המשבר הבא) בעוד שחלק ממדדי הטכנולוגיה לקחו הרבה יותר זמן לחזור לשיאים הישנים שלהם - במקרים מסוימים יותר מעשור. הלקח המרכזי מהמשבר הזה הוא שהתלהבות והייפ סביב "הדבר החדש הבא" יכולים להתנפח יותר מדי, ופיזור רחב (כמו השקעה במדד ולא במניה בודדת שברגע ההוא נראית כמו מציאה שאי אפשר לפספס) מגן עלינו מהקיצוניות הזאת.
2008 - המשבר הפיננסי העולמי
משבר קריסת שוק הנדל"ן והמשכנתאות בארה"ב, שהתגלגלה למשבר בנקאי עולמי ולקריסת בנקים ענקיים. באותה תקופה חולקו משכנתאות כמעט בלי ביקורת ואנשים התחייבו לשלם הרבה כסף כשהדירה שהם קונים אמורה לבטח את הבנק מחדלות פירעון של הלווה, בפועל הרבה מאוד אנשים לא הצליחו להחזיר את ההלוואות אבל גם כבר לא רצו לקנות נדל"ן מה שאומר שהבנק לא מקבל חזרה את כל הכסף שלו מה שמוביל ישר לקריסה, כשבנק אחד קורס האפקט על שאר הבנקים הוא עצום וההשפעה של קריסת בנקים על הכלכלה היא כמובן קטסטרופלית. מדד ה-S&P 500 ירד בסביבות 50-57 אחוז משיא (סוף 2007) לשפל (תחילת 2009), ירידה שגרמה לתחושה אמיתית של קטסטרופה כלכלית עולמית. עם זאת, השוק כן התאושש - זה לקח בערך ארבע עד חמש שנים לחזור לרמות השיא הקודמות, ומי שהמשיך להחזיק (או אפילו קנה בזול בזמן המשבר) יצא ברווח משמעותי בטווח הבינוני-ארוך.
2020 - משבר הקורונה
זה כנראה הדוגמה הכי דרמטית לכמה מהיר שוק יכול לזוז לשני הכיוונים. עם התפרצות מגפת הקורונה בפברואר-מרץ 2020, מדד ה-S&P 500 צנח בסביבות 34 אחוז, ואת רוב הירידה הזאת הוא עשה בתוך פחות מחודש - קצב ירידה חריג ביותר בהיסטוריה. אבל ההתאוששות הייתה מהירה באותה מידה: תוך כחמישה חודשים בלבד המדד כבר חזר לרמות השיא שלפני המשבר, ומשם המשיך לעלות לשיאים חדשים. משבר הקורונה הוא דוגמה מצוינת ל"התאוששות בצורת V" - ירידה חדה, התאוששות חדה, ומי שברח באמצע פספס את כל התמונה.
2022 - אינפלציה, ריבית ומלחמת רוסיה-אוקראינה
משבר פחות דרמטי מבחינת גובה הירידה אבל שווה אזכור כי הוא קרוב יחסית וטרי בזיכרון. עליית האינפלציה החדה אחרי הקורונה, ובעקבותיה סבב עליות ריבית אגרסיבי מצד הבנקים המרכזיים ופריצת מלחמת רוסיה-אוקראינה שהעלתה את מחירי האנרגיה ומוצרים נוספים וכמובן הכניסה המון חוסר וודאות לביטחון העולם גרמו לירידה במדד המוביל בסביבות 25 אחוז לאורך כל שנת 2022. בניגוד לקורונה, הפעם הנפילה וגם ההתאוששות הייתה הדרגתית יותר ולקחה בסביבות שנה עד שנתיים עד שהמדד חזר לשיאים חדשים.
הלקח המשותף לכל המשברים
יש חוט מקשר שעובר בין כל המקרים האלה, גם אלה שלא הוזכרו כאן (ויש עוד כמה קטנים יותר - משבר החוב באירופה, "יום שני השחור" של 1987 ועוד): בכל פעם היה נראה בזמן אמת שהפעם זה שונה, שהעולם באמת משתנה לרעה, ושאין סיבה לצפות להתאוששות. ובכל פעם, בסופו של דבר, השוק כן התאושש והמשיך הלאה לשיאים חדשים. זה כמובן לא מבטיח שכך יהיה גם בפעם הבאה - אף אחד לא יכול להבטיח את זה - אבל זה כן נתון היסטורי משמעותי שכדאי להכיר לפני שמקבלים החלטות מתוך פחד.
חשוב להבין נקודה מרכזית: הסיכון האמיתי במשבר הוא לא הירידה עצמה, אלא הצורך למכור בכפייה בדיוק כשהמחירים נמוכים. אם יש לכם 200,000 שקל מושקעים במדד וזה כסף שלא תצטרכו לגעת בו בעשר השנים הקרובות, ירידה של 30-40 אחוז היא באמת רק מספר על המסך - כואב לראות, אבל לא משנה בפועל את התוכנית שלכם, כי יהיה לשוק זמן להתאושש. לעומת זאת, אם אותו כסף מיועד לקניית דירה בעוד חצי שנה, אותה ירידה יכולה להיות אסון של ממש. זו בדיוק הסיבה שכסף שצריכים בטווח הקצר שייך למקום סולידי כמו קרן כספית, וכסף שלא נוגעים בו בשנים הקרובות שייך למדדים - ההתאמה בין טווח ההשקעה לרמת הסיכון היא בעצם כלי ניהול הסיכונים הכי חשוב שיש למשקיע הפרטי.
ועוד לקח חשוב מאוד, בין משבר למשבר העולם משתנה ודואג שהבעיה לא תחזור על עצמה, אחרי 1929 נהייתה רגולציה חמורה יותר על השקעות וכמובן מודעות של הציבור שזה לא קסם. אחרי בועת הדוט-קום אנשים הבינו שחברות צריכות להיות רווחיות כדי שהן יהיו שוות מחיר יקר (לקח חשוב מאוד לתקופת הAI). אחרי 2008 הוטלו הגבלות על לקיחת משכנתאות וגם כמה רגולציות שדואגות שבנקים לא יפלו כל כך בקלות, וזה עבד, בשנים האחרונות היו בנקים שנפלו והפחד היה גדול אבל הכלכלה הצליחה להישמר. מלחמת רוסיה-אוקראינה לימדה אותנו לא לסמוך על מדינות מפוקפקות בדברים חשובים, לקח שמיושם כרגע מול סין בעיקר. כמובן שיש בעיות שעוד לא גילינו ולכן דברים נוספים יכולים לקרות, אבל לא צריך גם לחיות בפחד כל הזמן.
שורה תחתונה
שוק ההון עלה היסטורית בממוצע של בסביבות 10 אחוז בשנה, אבל הממוצע הזה אף פעם לא הגיע בצורה חלקה - הוא הגיע דרך שנים מצוינות ושנים נוראיות, כולל כמה משברים חריפים לאורך הדרך. מי שמכיר את ההיסטוריה הזאת מראש, נמצא במקום פסיכולוגי הרבה יותר טוב כשהמשבר הבא מגיע (ויגיע, זה רק עניין של זמן) - במקום להיבהל מהכותרות, אפשר להזכיר לעצמכם שזה כבר קרה בעבר, וזה כבר עבר. הכלי הכי חשוב נגד פאניקה הוא לוודא מראש שהכסף המושקע במדדים הוא באמת כסף לטווח ארוך, כזה שלא תצטרכו למכור בדיוק ברגע הלא נכון.