כשכותבים שה-S&P 500 עשה תשואה שנתית ממוצעת של כ-10%, מתכוונים לתשואה בדולרים. משקיע ישראלי לא מקבל את המספר הזה. הוא מקבל אותו כפול השינוי בשער הדולר, ומאז 2002 השקל התחזק מספיק כדי שההפרש יהיה משמעותי.
הניתוח הזה בודק את הפער על כל חלונות הזמן שבנתונים, ולא על תאריכי התחלה נוחים. המסקנה מורכבת יותר ממה שנדמה בהתחלה, ובעיקר: היא הפוכה בטווח קצר ובטווח ארוך.
הממצא המרכזי
בטווח של שנה, החשיפה למטבע היא הטלת מטבע כמעט מושלמת: המשקיע החשוף הרוויח יותר ב-49.1% מהמקרים. בטווח של עשר שנים התמונה מתהפכת, והוא הרוויח יותר רק ב-31.1% מהמקרים, עם פער חציוני של -0.98 נקודות אחוז בשנה לרעתו.
| אורך החלון | מספר חלונות | החשוף ניצח | פער חציוני | המקרה הטוב | המקרה הרע |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 שנים | 391 | 49.1% | -0.25 | +26.8 | -25.64 |
| 3 שנים | 367 | 50.4% | +0.09 | +15.8 | -10.72 |
| 5 שנים | 343 | 53.1% | +0.2 | +9.94 | -8.73 |
| 10 שנים | 283 | 31.1% | -0.98 | +6.18 | -3.5 |
| 15 שנים | 223 | 33.2% | -0.63 | +2.5 | -2.59 |
| 20 שנים | 163 | 35.6% | -0.83 | +1.57 | -2.59 |
מה זה עשה לתשואה בפועל
מנקודות התחלה עגולות, הפער בין המספר המצוטט למספר שהתקבל:
| מ | שנים | תשואה דולרית | תשואה שקלית | פער | שינוי בשער |
|---|---|---|---|---|---|
| 1996-01 | 30.5 | 10.4% | 10.31% | -0.09 | -2.5% |
| 2000-01 | 26.5 | 8.55% | 7.34% | -1.21 | -25.7% |
| 2010-01 | 16.7 | 14.54% | 13.18% | -1.36 | -18% |
| 2015-01 | 11.7 | 14.13% | 11.68% | -2.45 | -22.3% |
והצד השני: מה קרה בכל משבר
כאן הממצא מפתיע. בכל אחד מחמשת המשברים הגדולים בנתונים, החשיפה לדולר ריככה את הנפילה. לא באחד מהם היא החמירה אותה.
| אירוע | תקופה | מגודר | חשוף | הפרש | ת"א 35 |
|---|---|---|---|---|---|
| משבר הסאב-פריים 2008 | 2007-10 עד 2009-02 | -50.8% | -48.2% | +2.6 | -46.2% |
| בועת הדוט-קום | 2000-03 עד 2002-09 | -43.9% | -34.7% | +9.2 | -33.3% |
| משבר הקורונה | 2020-01 עד 2020-03 | -19.4% | -16.7% | +2.7 | -21.4% |
| 2022: אינפלציה והעלאות ריבית | 2022-01 עד 2022-09 | -19.7% | -10.6% | +9.1 | -4.2% |
| אוקטובר 2023 | 2023-09 עד 2023-10 | -2.2% | +3.8% | +6 | -10.7% |
החד ביותר הוא אוקטובר 2023. בחודש הזה התיק המגודר ירד -2.2%, ת"א 35 ירד -10.7%, והתיק החשוף לדולר דווקא עלה +3.8%, כי השקל נחלש +6.1% באותו חודש.
זו לא במקרה. לישראלי, זעזוע גאופוליטי פוגע בשקל ובשוק המקומי באותו רגע שבו גם שוקי המניות יורדים. חשיפה לדולר היא בדיוק הנכס שמתנהג הפוך באותו רגע.
ומתי זה עלה ביוקר
ההגנה הזו אינה חינם. בתקופות שקטות של התחזקות שקל מתמשכת, המחיר כבד:
| תקופה | מגודר | חשוף | הפרש | שינוי בשער |
|---|---|---|---|---|
| 2003 עד 2008: התחזקות השקל | +81.2% | +21.1% | -60.2 | -33.2% |
| 2016 עד 2026 | +324.3% | +212% | -112.4 | -26.5% |
מסקנות
- בטווח קצר, חשיפת מטבע היא רעש. כמעט חצי מהשנים לכאן וחצי לכאן. מי שמנסה לתזמן את שער הדולר מתזמן משהו שהתנהג אקראית לחלוטין ב-391 החלונות שנבדקו.
- בטווח ארוך יש הטיה, והיא לרעת החשוף. חציון של -0.98 נקודות אחוז בשנה על פני עשור. הסיבה מבנית: ישראל עברה ממשק בעל אינפלציה גבוהה לייצואנית טכנולוגיה עם עודף בחשבון השוטף, והשקל התחזק בהתאם. שים לב שזו אמירה על העבר, לא תחזית.
- אבל ההטיה הזו היא פרמיית ביטוח, לא בזבוז. המחיר משולם בתקופות רגועות, והתשלום מתקבל בדיוק במשברים. חמישה מתוך חמישה.
- השאלה הנכונה היא לא "מה ייתן תשואה גבוהה יותר". המשכורת, הדירה, המשכנתא וההוצאות של משקיע ישראלי כולן שקליות. השאלה היא כמה תנודתיות מטבע הוא מוכן לספוג בדרך, ומה הוא מוכן לשלם כדי שהתיק יחזיק דווקא כשהכל מתפרק סביבו.
מתודולוגיה ומגבלות
הנתונים הם סגירות חודשיות של SPY (תשואה כוללת, מותאמת דיבידנדים), שער ILS=X ומדד TA35.TA, מ-1993-01 עד 2026-09. הנתונים מתעדכנים אוטומטית, והמספרים בעמוד מחושבים מחדש בכל עדכון.
מגבלה חשובה: "מגודר" כאן מיוצג על ידי התשואה הדולרית הפשוטה. קרן מגודרת אמיתית אינה מניבה בדיוק את זה, אלא את התשואה הדולרית בתוספת או בחיסור פער הריביות בין הדולר לשקל, פחות עלות הגידור. פער הריביות אינו במאגר הזה, ולכן המספרים כאן מודדים תרגום מטבע בלבד. הם הבסיס הנכון לשאלה "מה שער החליפין עשה לתשואה שלי", ואינם תחזית לביצועי קרן מגודרת ספציפית.
התשואות נומינליות ולא מותאמות אינפלציה. האינפלציה בישראל ובארה"ב שונות זו מזו, ולכן אלו אינן תשואות ריאליות.