איך בנק מייצר כסף? בנקאות ברזרבה חלקית וריצת משיכות

נניח שהפקדתם בבנק 10,000 שקל. רוב האנשים מדמיינים כספת גדולה ששומרת עליהם. בפועל, הבנק מחויב להחזיק רק חלק מהסכום כרזרבה, ואת השאר הוא רשאי להלוות. לצורך ההמחשה נניח שהרזרבה היא 10%: הבנק שומר 1,000 שקל ומלווה 9,000 למישהו אחר.

עכשיו שימו לב מה קרה לספירה. בחשבון שלכם עדיין רשומים 10,000 שקל, ואתם יכולים למשוך אותם מתי שתרצו. ובמקביל יש עכשיו אדם אחר שמחזיק 9,000 שקל אמיתיים לגמרי, שאפשר לקנות בהם דברים. במערכת נוצרו 19,000 שקל מתוך 10,000 שהופקדו.

והלווה ישלם בכסף הזה למישהו, שיפקיד אותו בבנק, והבנק ילווה שוב 90% ממנו. וכך הלאה, סיבוב אחרי סיבוב, כשבכל סיבוב הסכום קטן קצת. כמה כסף פיזי קיים בכל הסיפור? 10,000 שקל. כל השאר הוא רישום.

בקצרה: בנק לא שומר את כל הכסף שלכם. הוא מלווה את רובו הלאה, ולכן הכסף שלכם בחשבון הוא שורת קוד ולא שטרות בכספת. השיטה הזאת, בנקאות ברזרבה חלקית, מניעה את הכלכלה, אבל היא חיה על האמון שלא כולם יבואו למשוך את הכסף באותו יום. כשהאמון נשבר זה לוקח יומיים, כמו שקרה בסיליקון ואלי.

מה זה בנקאות ברזרבה חלקית

לשיטה הזאת קוראים בנקאות ברזרבה חלקית. רגולטורים מחייבים את הבנקים לשמור רק אחוז מסוים מכל הפיקדונות, ואת כל השאר הם מלווים החוצה או משקיעים באיגרות חוב כדי לייצר עוד רווח. האם זה רע? לא. זה מה שמניע את הכלכלה, וזו הסיבה שיש בכלל אשראי בעולם. בלי המנגנון הזה לא היו משכנתאות, לא הלוואות לעסקים קטנים, ורוב האנשים לא היו קונים דירה. המערכת עובדת מצוין כל עוד נשמרת הנחה אחת: שלא כל הלקוחות ירצו למשוך את הכסף שלהם באותו יום.

ריצת משיכות: כשההנחה קורסת

מה קורה אם לקוח גדול שומע שהבנק בצרות ומחליט למשוך את כל שלושת המיליונים שלו? הוא מגיע לסניף, והפקיד אומר לו שהכסף הזה לא נמצא שם עכשיו. ואם השמועה מתפשטת ועוד אנשים רצים לבנק? המערכת נשברת.

לתופעה הזאת קוראים ריצת משיכות, והיא אחת התופעות היחידות בכלכלה שבהן האמונה שמשהו יקרה היא הסיבה היחידה לכך שהוא קורה. כשכולם רוצים את הכסף ביד, הבנק מגלה שאין לו אותו, כי הוא מושקע בהלוואות ארוכות טווח. כדי להחזיר ללקוחות את הכסף הוא חייב למכור את ההשקעות שלו מהר ובהפסד, ואז הוא קורס. וגם בנק בריא לחלוטין יקרוס אם כולם ירוצו אליו ביחד.

סיליקון ואלי, מרץ 2023: יומיים מהודעה לקריסה

הבנק הזה שירת בעיקר חברות טכנולוגיה וקרנות הון סיכון. הוא לקח את הפיקדונות שלהן והשקיע חלק גדול מהם באיגרות חוב ממשלתיות ארוכות טווח, שנחשבות בטוחות מאוד, ובצדק: הסיכוי שממשלת ארצות הברית לא תחזיר חוב הוא זניח. אבל בטוח מפני חדלות פירעון זה לא אותו דבר כמו בטוח מפני הפסד. הריבית במשק עלתה, וכשהריבית עולה, איגרות חוב ותיקות שנושאות ריבית נמוכה שוות פחות, כי אפשר לקנות חדשות שמשלמות יותר. (על הקשר בין ריבית למחיר אג"ח ראו המדריך לאג"ח.) על הנייר הבנק ישב על הפסד גדול.

• 8 במרץ. הבנק מכר כ-21 מיליארד דולר מאותן איגרות חוב, רשם הפסד של כ-1.8 מיליארד דולר, והודיע שהוא מגייס הון.
• 9 במרץ. הלקוחות ניסו למשוך 42 מיליארד דולר ביום אחד. הלקוחות שלו לא היו ציבור מפוזר של מיליוני אנשים אלא קהילה מרוכזת, שמדברת בינה לבין עצמה כל היום. תוך שעות עברה ההמלצה למשוך כסף מקרן לקרן, בקבוצות ווטסאפ ובשיחות טלפון, וכל מנהל שקיבל את ההודעה ידע שכולם קיבלו אותה, מה שהפך את המשיכה להחלטה ההגיונית היחידה.
• 10 במרץ. הרגולטור סגר את הבנק.

מהודעה על הפסד ועד קריסה: יומיים. והבנק לא היה מוכרז כחדל פירעון כשזה התחיל. הנכסים שלו היו קיימים, אבל הם היו נעולים באיגרות חוב ארוכות שערכן ירד, וההפסדים הלא ממומשים שלהן היו קרובים להון שלו. מה שהרג אותו זה שכולם רצו את הכסף באותו רגע.

איך הרגולציה מצילה אותנו

ראינו את זה גם במשבר של 2008 בארצות הברית, כשבנקים נתנו משכנתאות בלי לבדוק אם לאנשים יש איך להחזיר אותן. הם היו בטוחים שמחירי הבתים ימשיכו לעלות ושאפשר תמיד למכור את הבית ברווח, וכל עוד המחירים עלו ההנחה אפילו עבדה. כשהמחירים התחילו לרדת, הבנקים נתקעו עם בתים שאי אפשר למכור והלוואות אבודות, וקרסו.

היום הרגולטור אומר לבנק בישראל: מותר לך לתת משכנתה רק עד 75% מערך הדירה (לרוכש דירה יחידה; למשקיע המגבלה חמורה יותר). חייבים כרית ביטחון. זה מעצבן לפעמים, וזה בהחלט מקשה על אנשים לקנות דירה, אבל זה מה שמונע קריסה. (על התמונה הרחבה ראו משברים בשוק ההון: היסטוריה קצרה, ועל משבר ישראלי מפורסם, משבר מניות הבנקים 1983.)

למה העובר ושב הוא לא המקום לכסף שלכם

אחרי שהבנתם איך המערכת עובדת, בואו נדבר עליכם. אם הכסף בעובר ושב, הבנק אומר לכם תודה, משתמש בו כדי להלוות לאחרים ביוקר, ואתם לא מקבלים כלום. ואם תסגרו אותו בפיקדון? הבנק ייתן אחוז או שניים, כי הבנק הוא עסק שנועד להרוויח בעצמו, לא לעשות אתכם עשירים. זה לגיטימי לגמרי, ופשוט כדאי לדעת את זה.

אנשים אומרים לעצמם שהם שומרים את הכסף קרוב כי אי אפשר לדעת מתי תבוא הוצאה גדולה, וזו מחשבה נבונה כל עוד מדובר בכרית ביטחון בגודל סביר. אבל בפועל כסף שנמצא בהישג יד נוטה להיבלע בהוצאות שוטפות, וכשבאמת צריך כסף לשיפוץ או לרכב, לוקחים הלוואה בריבית גבוהה מאותו בנק בדיוק שקודם השתמש בכסף שלכם בחינם. כדי לצאת מהמעגל צריך לתת לכסף לעבוד בשבילכם ולא בשביל המערכת הבנקאית, והקרנות והמדדים הם הדרך הפשוטה ביותר להתחיל.

לשומרי תורה ומצוות: ההיבט ההלכתי של הנושא, במדור השקעה כהלכה: כסף בבנק, עבודה בלי חשבונית והשגת גבול.

שאלות נפוצות

איך בנק מייצר כסף?

כשאתם מפקידים כסף, הבנק שומר חלק ממנו כרזרבה ומלווה את השאר. הלווה משלם בכסף למישהו אחר שמפקיד אותו בבנק, והבנק מלווה אותו שוב. כך נוצר במערכת הרבה יותר כסף מהסכום שהופקד במקור.

מה זה בנקאות ברזרבה חלקית?

שיטה שבה הבנק מחויב להחזיק רק אחוז מסוים מהפיקדונות כרזרבה ויכול להלוות את השאר. היא מאפשרת אשראי, משכנתאות והלוואות לעסקים, אבל תלויה באמון שלא כל הלקוחות ימשכו כסף באותו יום.

מה זה ריצת משיכות?

מצב שבו המון לקוחות מבקשים למשוך את כספם בבת אחת, כי הם חוששים שהבנק יקרוס. הבנק לא מחזיק את כל הכסף במזומן, ולכן הוא נאלץ למכור השקעות בהפסד, ועלול לקרוס גם אם היה בריא.

האם בנק יכול לקרוס?

כן, גם בנק שהנכסים שלו קיימים יכול לקרוס אם כולם רוצים למשוך את הכסף באותו רגע. לכן הרגולציה מחייבת את הבנקים להחזיק הון ורזרבות ומגבילה את היקף ההלוואות, למשל במשכנתאות.

מה קרה לבנק סיליקון ואלי?

במרץ 2023 הבנק הודיע על הפסד ממכירת איגרות חוב, לקוחותיו ניסו למשוך 42 מיליארד דולר ביום אחד, והרגולטור סגר אותו ב-10 במרץ, יומיים אחרי ההודעה.

האמור הוא תוכן חינוכי ואינו מהווה ייעוץ השקעות או פיננסי. הנתונים על קריסת סיליקון ואלי לפי דיווחי תקשורת וסיכומים רשמיים.