מה זה בעצם אג"ח
אג"ח היא הלוואה, פשוט כזו שהתפקידים בה התהפכו. כשאתם קונים אג"ח, אתם לא "משקיעים בחברה" במובן של בעלות אלא אתם מלווים כסף למדינה או לחברה שהנפיקה אותה, והיא מתחייבת להחזיר לכם אותו במועד קבוע מראש (מועד הפדיון), ובדרך כלל לשלם לכם ריבית שנתית קבועה בדרך, שנקראת קופון. זה שונה ממניה בנקודה מהותית: בעל מניה הוא שותף בחברה, עם כל הסיכוי וכל הסיכון שזה גורר. מחזיק אג"ח הוא נושה - מישהו שמגיע לו כסף, בסדר עדיפות גבוה יותר מבעלי המניות אם משהו משתבש.
איך זה עובד בפועל
סוג אחד של אגרות חוב שעליו פחות נדבר הן אגרות חוב שנמכרות יותר זול מהערך הנקוב שלהם, כלומר, אני מביא למדינה 95 שקלים ומקבל בתמורה שטר חוב על סך של 100 שקלים, הפער הזה הוא הריבית שלי על ההלוואה, סוג זה נפוץ יותר באגרות חוב ממשלתיות (בעיקר במק"מ - מלווה קצר מועד) ודי נדיר באגרות חוב קונצרניות.
הסוג השני הוא שלאג"ח יש ערך נקוב (למשל 1,000 ש"ח - הסכום שתקבלו בפדיון), קופון (הריבית השנתית שמחושבת על הערך הנקוב), ומועד פדיון. כך אנחנו מלווים למדינה סכום קבוע מראש ומקבלים את אותו הסכום בדיוק בסוף התקופה ולאורך התקופה אנחנו מקבלים גם ריבית שנתית, כמו הלוואה רגילה שאנחנו מכירים.
אחרי שהאג"ח מונפקת, היא ממשיכה להיסחר בבורסה כמו כל נייר ערך אחר ומחירה בשוק יכול לעלות או לרדת, לפעמים משמעותית, גם אם שום דבר לא השתנה אצל המנפיק עצמו. למה? כי הריבית במשק משתנה, וזה מנגנון שכדאי להבין.
הקשר ההפוך בין מחיר לריבית
נניח שקניתם אג"ח עם קופון קבוע של 3%. חודש אחרי זה, בנק ישראל מעלה את הריבית במשק. אג"ח חדשות שמונפקות עכשיו יציעו קופון גבוה יותר, כדי להתחרות על הכסף שלכם. פתאום האג"ח הישנה שלכם, עם הקופון הנמוך של 3%, פחות אטרקטיבית - מי ירצה אותה כשאפשר לקבל יותר במקום אחר? כדי שהיא בכל זאת תימכר, מחירה בשוק חייב לרדת, עד לנקודה שבה התשואה שמקבל קונה חדש (קופון חלקי מחיר הרכישה הנמוך) משתווה בערך למה שהשוק דורש כרגע. זו הסיבה שמחירי אג"ח יורדים כשהריבית עולה ועולים כשהריבית יורדת, מאותה הסיבה. זה לא תלוי בדעתכם על המדינה או החברה שהנפיקה את האג"ח, זה קורה כמעט אוטומטית לכל אג"ח קיימת בשוק כשהריבית זזה.
כמובן שגם החוסן הכלכלי של הגוף המנפיק יכול להשפיע על מחיר האג"ח, מכיוון שהריבית על האג"ח נוצרה מלכתחילה כדי לגלם את הסיכון של אותה המדינה, כאשר רוב המדינות נמדדות ביחס לארצות הברית לרוב, אם הסיכון שהמדינה תפשוט רגל גדל המחיר ירד בהתאמה כדי שהאג"ח תמשיך להיות אטרקטיבית יחסית לאגרות חוב אחרות.
מח"מ - כמה האג"ח שלכם רגישה לשינוי ריבית
לא כל האג"ח מגיבות באותה עוצמה לשינוי ריבית. מח"מ (משך חיים ממוצע) הוא המדד שמודד בדיוק את זה, כמה אחוזים ירד (או יעלה) מחיר האג"ח כשהריבית משתנה באחוז אחד. כלל האצבע: שינוי ריבית כפול מח"מ, בערך שווה לשינוי המחיר. אג"ח עם מח"מ של שנה כמעט לא תרגיש עלייה של 1% בריבית - המחיר יזוז בפחות מאחוז. אג"ח ארוכה, עם מח"מ של 15 שנה, תרד באותו מקרה בכ-15%. ככל שהאג"ח ארוכה יותר (זמן רב יותר עד הפדיון), כך המח"מ שלה גבוה יותר, וכך היא רגישה יותר לשינויי ריבית - לטובה ולרעה כאחד.
ממשלתי מול קונצרני, ודירוג האשראי
אג"ח ממשלתית היא הלוואה למדינה. הסיכון שהמדינה לא תחזיר את הכסף נמוך מאוד (לא אפס, אבל נמוך), ולכן גם הריבית שהיא משלמת יחסית נמוכה. אג"ח קונצרנית היא הלוואה לחברה - וכאן הסיכון תלוי לגמרי בחוסנה הפיננסי של אותה חברה. לצורך זה נוצרו חברות רבות שמדרגות את אותו חוסן פיננסי, דירוג זה נקרא "דירוג אשראי" והחברות המרכזיות שמדרגות בעולם הן S&P, Moody's ו- Fitch. חברה יציבה עם דירוג אשראי גבוה תשלם ריבית קרובה יחסית לאג"ח ממשלתית. חברה עם דירוג נמוך יותר, או בלי דירוג בכלל, תצטרך להציע קופון גבוה משמעותית כדי לפצות את המלווים על הסיכון הגבוה יותר שהיא לא תעמוד בהתחייבות. ככלל, קופון גבוה במיוחד הוא לא "מציאה" - הוא בדרך כלל השוק מתמחר סיכון אמיתי.
למה בכלל להחזיק אג"ח בתיק
אם מניות בדרך כלל נותנות תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, למה בכלל להחזיק אג"ח? כי היציבות שווה משהו, ולפעמים דווקא בזמנים הכי לא נוחים. אג"ח, בעיקר ממשלתיות, נוטות להיות פחות תנודתיות ממניות, ולפעמים אפילו זזות בכיוון הפוך כשהמניות קורסות - כסף "בורח לאיכות" בזמני משבר, וזה מייצב את התיק הכולל. תיק שמחזיק גם אג"ח וגם מניות סופג ירידות פחות דרמטיות מתיק מנייתי טהור, גם אם התשואה הממוצעת לאורך זמן קצת יותר נמוכה. כמה מהתיק כדאי להקצות לאג"ח? זה תלוי בגיל, באופק ההשקעה ובסובלנות שלכם לתנודתיות ובגדול לאיך החלטתם לחלק את התיק.
איך זה שונה מקרן כספית
זו נקודה שמבלבלת הרבה משקיעים, אז שווה להבהיר. קרן כספית מחזיקה בעיקר מכשירים סולידיים שפדיונם קרוב מאוד - עד כמה חודשים בודדים, ולכן המח"מ שלה כמעט אפס. המשמעות: מחיר היחידה שלה כמעט לא זז גם כשהריבית משתנה, והיא נחשבת כמעט למקבילה של מזומן נזיל. אג"ח בודדת או קרן אג"ח עם מח"מ של כמה שנים היא סיפור אחר לגמרי, המחיר שלה יכול לזוז משמעותית בטווח הקצר בעקבות שינויי ריבית, גם אם לטווח הארוך (עד הפדיון) התוצאה ידועה מראש. במילים אחרות: קרן כספית מתאימה לכסף שאתם עשויים להצטרך בקרוב וממש לא רוצים שיזוז; אג"ח (או קרן אג"ח) עם מח"מ ארוך יותר מתאימה לכסף עם אופק זמן ארוך יותר, כחלק מהאיזון הכללי של התיק מול המניות.
שורה תחתונה
אג"ח היא לא "מוצר סולידי" במובן שהמחיר שלה לעולם לא זז. היא כן זזה, ולפעמים בחדות, בעקבות שינויי ריבית. ההבנה של הקשר ההפוך בין מחיר לריבית, ושל מה זה מח"מ, היא מה שמפריד בין מי שנבהל מירידה זמנית במחיר לבין מי שיודע שאם מחזיקים עד הפדיון, מקבלים בדיוק את מה שהובטח מלכתחילה. כמובן, זה לא הופך אג"ח להשקעה בלי סיכון - סיכון ריבית ולפעמים גם סיכון אשראי תמיד קיימים - אבל זה בדיוק מה שהופך אותן, במינון הנכון, לרכיב מייצב וחשוב בתיק לצד מניות.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, מבוסס על דעתי האישית, ואינו מהווה ייעוץ פיננסי או המלצה מותאמת אישית. בדקו את הנתונים והתנאים העדכניים לפני קבלת החלטה.