קרן סל אירית או אמריקאית? מס עיזבון, דיבידנד וקרן צוברת

נועה ודניאל הם שני חברים דמיוניים, ושניהם עשו אותו דבר ביום אחד: הפקידו מאה אלף שקל וקנו קרן סל שעוקבת אחרי מדד S&P 500. אותן 500 חברות, אותה תשואה לפני מיסים. נועה קנתה קרן שרשומה באירלנד ושקוראים לה "צוברת". דניאל קנה קרן שרשומה בארצות הברית.

עשרים שנה אחר כך מישהו שואל אותם איפה הם עומדים, ומתברר שהשאלה הנכונה אינה "מי הרוויח יותר". היא "מי ישן בשקט". ולפעמים התשובה לשאלה הזאת מחכה לא להם, אלא ליורשים שלהם.

בקצרה: קרן סל יכולה לעקוב אחרי אותו מדד בשתי עטיפות, אירית או אמריקאית. ההבדל נוגע לשלושה דברים: איזה מס נגבה על הדיבידנד בדרך, האם הקרן מחלקת אותו או משקיעה מחדש, והאם יש חשיפה למס עיזבון אמריקאי. הפער בתשואה קטן ממה שנהוג לחשוב. הפער בחשיפה לעיזבון הוא הפער האמיתי.

מה זאת אומרת "אירית"?

כשקונים קרן סל שעוקבת אחרי מדד אמריקאי, מקבלים בלי לשים לב החלטה נוספת: איפה הקרן עצמה רשומה. לא איפה החברות נמצאות, אלא איפה הקרן מאוגדת. קרן אירית היא קרן שהוקמה באירלנד לפי התקינה האירופית שנקראת UCITS (מסגרת רגולציה אירופית לקרנות פתוחות לציבור הרחב). קרן אמריקאית הוקמה בארצות הברית ופועלת לפי הדין שם.

למה שמישהו יקים קרן שמחזיקה מניות אמריקאיות באירלנד? בגלל אמנות מס. נתחיל מהדיבידנד, כי שם נולד רוב הבלבול.

הדיבידנד: 15% מול 25%, ומה שמסתתר מאחורי המספרים

החברות שבמדד מחלקות דיבידנד, וארצות הברית גובה עליו מס לפני שהכסף יוצא ממנה. קרן אירית נהנית מאמנת המס בין אירלנד לארצות הברית, ולכן הניכוי על הדיבידנד שלה עומד על 15%. הניכוי נעשה בתוך הקרן, לפני שהכסף מגיע לשווי שלה, ואתם לא רואים אותו ולא יכולים לתבוע אותו בחזרה.

משקיע ישראלי שמחזיק קרן אמריקאית משלם יותר. השיעור הסטטוטורי למי שאינו תושב ארצות הברית הוא 30%, בזכות אמנת המס בין ישראל לארצות הברית, ובהנחה שמולא טופס W-8BEN, הוא יורד ל-25% (נכון לשנת 2026). הפרטים על הטופס ועל הקיזוז נמצאים במדריך על מס דיבידנד ו-W-8BEN.

בדרך כלל מציגים את 15% מול 25% כיתרון של הקרן האירית, וזה נכון כמספר. אבל כאן אני רוצה להראות את החשבון המלא, כי יש בו פרט שנוטים לשכוח. את ה-25% שנוכו מדניאל בארצות הברית אפשר, בדרך כלל, לקזז מול המס שהוא חייב בישראל על אותו דיבידנד, שגם הוא בדרך כלל 25% (לפני מס יסף על הכנסות גבוהות, ראו בהמשך). את ה-15% שנוכו מנועה בתוך הקרן לא מקזזים מול כלום, כי נועה בכלל לא ראתה אותם.

כדי לבדוק כמה זה משנה, עשיתי חישוב. הנחתי תשואה של 10% בשנה (נומינלי), מזה דיבידנד של 1.5% (הנחה להמחשה, לא נתון על מדד מסוים), והנחתי שהמס האמריקאי מקוזז במלואו מול 25% בישראל. לא התחשבתי בהצמדה ובדמי ניהול. אחרי עשרים שנה ומכירה, נועה מגיעה לכ-509 אלף שקל נטו, ודניאל לכ-512 אלף. כמעט אותו דבר, ודניאל אפילו מעט מקדים, כי הדיבידנדים שהוא משקיע מחדש, אחרי שכבר שילם עליהם מס, מגדילים לו את בסיס העלות, ולכן הוא משלם פחות מס רווחי הון בסוף.

אז אם מישהו אומר לכם שהקרן האירית "חוסכת עשרית אחוז בשנה" ומשאיר את זה שם, תבקשו ממנו את החשבון. בהנחות האלה, ובלי דמי ניהול, ההבדל נטו בדיבידנד לבדו קטן, והוא תלוי בהנחות. ההנחות האלה משתנות ממשקיע למשקיע.

קרן צוברת: הפער האמיתי נמצא במקום אחר

החישוב שלמעלה מניח שדניאל משקיע מחדש כל דיבידנד, מיד ובלי עמלה. במציאות הרבה אנשים לא עושים את זה, ושם נכנסת התכונה השנייה של הקרנות האיריות.

קרנות איריות רבות מוצעות בגרסה צוברת, לצד גרסה מחלקת של אותה קרן. במקום לשלם לכם דיבידנד, הקרן משקיעה אותו חזרה ורוכשת עוד מניות מהמדד. אתם לא רואים כסף נכנס, אבל הערך של מה שיש לכם גדל. ומכיוון שחלוקת דיבידנד היא אירוע מס, קרן שלא מחלקת לא יוצרת אירוע מס באותה שנה. אתם משלמים מס רווחי הון פעם אחת, כשאתם מוכרים.

מה ההבדל המעשי? בקרן מחלקת מגיע כל שנה דיבידנד לחשבון, יורד ממנו מס, ואתם צריכים להחליט מה לעשות עם השאר: לקנות עוד יחידות, ולשלם עמלה. בקרן צוברת כל זה קורה בשבילכם. דחיית המס היא נוחות אמיתית, והיא גם מאפשרת לריבית דריבית לעבוד על כסף שאחרת היה הולך למס כבר בשנה הראשונה.

ויש צד שני, ופה צריך להיות הוגן. כשתמכרו, הרווח ימוסה בישראל ב-25%, על הרווח הריאלי (בניירות ערך זרים ההצמדה היא בדרך כלל לשער המטבע ולא למדד המחירים, ראו המדריך על מס רווחי הון; פרטי החישוב תלויים בעסקה, ושווה לבדוק עם רואה חשבון). התשלום מגיע בסכום אחד גדול בסוף, במקום בסכומים קטנים בדרך. מי שהכנסתו ההונית גבוהה עלול להיתקל גם במס יסף, שבשנת 2026 מגיע לעד 5% על הכנסה הונית מעל כ-721 אלף שקל בשנה (לפי אתרי ייעוץ מס, כדאי לוודא את הנוסח הרשמי). מי שמתכנן למכור אחרי שנה או שנתיים לא ירוויח הרבה מדחייה, ולכן הצבירה משתלמת בעיקר למי שמחזיק שנים רבות.

מס עיזבון: הסיבה שבגללה באמת כדאי לדעת את ההבדל

עד עכשיו דיברנו על כסף שחיים ממנו. עכשיו נדבר על מה שקורה כשבעל התיק נפטר.

ארצות הברית מטילה מס עיזבון על נכסים הנמצאים בתחומה, גם כשהנפטר אינו אזרח ואינו תושב שלה. לפי רשות המסים האמריקאית (IRS), מניות של תאגיד אמריקאי נחשבות נכס אמריקאי, גם אם החזקתם אותן דרך חשבון בישראל. עיזבון של תושב חוץ שאינו אזרח אמריקאי חייב להגיש דוח כשהשווי הכולל של הנכסים האמריקאיים שלו עולה על 60,000 דולר (נכון לשנת 2026), ובסכום הזה נכללים יחד כל הנכסים: מניות אמריקאיות ישירות וקרנות סל אמריקאיות גם יחד. הסכום נמוך בהרבה מהפטור שמקבלים אזרחי ארצות הברית, ומכוסה בקרדיט מס קטן. מעל לו כל דולר נוסף ממוסה בשיעור שולי של 26% לפחות, והשיעור עולה עד 40% בעיזבונות גדולים. ככל שידוע לי, אין אמנת עיזבון בין ישראל לארצות הברית שמרככת את זה.

עכשיו תחשבו על דניאל. הוא קנה קרן אמריקאית בכמה מאות אלפי שקלים, וכעבור שנים היא שווה יותר מ-60 אלף דולר. אם יקרה לו משהו, יורשיו עלולים למצוא את עצמם עם דוח אמריקאי להגיש ועם מס אמריקאי לשלם, על כסף שמעולם לא התקרב לאמריקה מעבר לחשבון מסחר. ובאותו מצב נועה? קרן אירית נחשבת, לפי הגישה המקובלת בקרב יועצי מס, לנכס שאינו אמריקאי. החשיפה לעיזבון נעלמת, אם כי אין פסיקה שמסדירה זאת סופית, ולכן כדאי להתייעץ.

אני לא יודע מה הסיכוי שמס כזה ייגבה בפועל מיורשים ישראלים, ואין לי מקור אמין לשאלת האכיפה ביחס לחשבונות קטנים. זה בדיוק העניין: מדובר בחשיפה חוקית, לא בסיכון שמישהו הצליח למדוד. והיא נעלמת לגמרי אם בוחרים בעטיפה השנייה. לכן לדעתי ההבדל החשוב בין שתי הקרנות אינו עשירית אחוז בשנה. הוא השאלה אם הכסף שלכם יהיה חשוף למס זר בזמן שאתם כבר לא תוכלו לטפל בזה.

ומתי דווקא אמריקאית

אני לא אומר שהאירית תמיד מנצחת. יש מקרים שבהם קרן אמריקאית היא הבחירה הנכונה.

אזרחים אמריקאים ובעלי גרין קארד. מי שהוא אזרח או תושב ארצות הברית לצורכי מס צריך להימנע מקרנות זרות, כי הן נחשבות אצלו PFIC, הגדרה של קרן זרה שהמיסוי שלה בארצות הברית מחמיר ודורש דיווח נפרד. הקרן האמריקאית היא אצלו הברירה הפשוטה.

סכומים קטנים. אם סך הנכסים שלכם בארצות הברית רחוק מ-60 אלף דולר, החשיפה לעיזבון היא תיאורטית. לדעתי אין טעם להסתבך בגללה.

טווח קצר. מי שמתכוון למכור בעוד שנה או שלוש לא נהנה מדחיית המס, והקרן הצוברת לא נותנת לו דבר.

עלויות. קרנות אמריקאיות ידועות לפעמים בדמי ניהול נמוכים מאוד ובנזילות גבוהה, ולעיתים הן זולות מהמקבילה האירית. כדאי לבדוק את הנתון העדכני של הקרן שאתם שוקלים, כי הוא משתנה.

הנטייה שלי, כמי שמחזיק לטווח ארוך, היא קרן אירית צוברת. אבל זאת הנטייה של אדם אחד, על סמך חשבון שאפשר להתווכח עליו. מי שרוצה לבדוק על המספרים שלו יכול להיעזר במחשבון קרן אירית מול אמריקאית, ועל הקרנות האיריות עצמן יש מדריך נפרד.

מה לוקחים מזה

1. אירית או אמריקאית היא שאלה על העטיפה של הקרן, לא על ההשקעה עצמה. אותו מדד, אותן חברות.
2. הניכוי על הדיבידנד נראה כמו הפער הגדול (15% מול 25%), אבל כשמביאים בחשבון את קיזוז המס האמריקאי בישראל, הפער נטו קטן ממה שנהוג לחשוב. בהנחות שלי, ובלי דמי ניהול, שתי הדרכים הגיעו לתוצאה כמעט זהה.
3. קרן צוברת דוחה את המס עד המכירה. זה יתרון נוחות וחיסכון בעמלות, והוא גדל ככל שמחזיקים יותר שנים.
4. הפער הרציני הוא מס העיזבון האמריקאי: מעל 60,000 דולר של נכסים אמריקאיים בסך הכול, כל הנכסים יחד, קרן אמריקאית חשופה אליו, וקרן אירית לרוב לא (נכון לשנת 2026).
5. לא כל אחד צריך אירית. אזרחי ארצות הברית, סכומים קטנים וטווחים קצרים נוטים לכיוון השני. ואת הפרטים של המצב האישי שלכם כדאי לבדוק עם רואה חשבון.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין קרן סל אירית לאמריקאית?

שתיהן יכולות לעקוב אחרי אותו מדד, אבל הן רשומות בארצות שונות. ההבדל נוגע למס על הדיבידנד, לשאלה אם הקרן מחלקת או צוברת, ולחשיפה למס עיזבון אמריקאי, שקיימת בקרן האמריקאית.

מה זה UCITS?

UCITS הוא מסגרת רגולציה אירופית לקרנות פתוחות לציבור הרחב, עם כללים על פיזור, שקיפות והגנה על משקיעים. קרנות סל איריות שנסחרות בבורסות אירופה הן בדרך כלל קרנות UCITS.

כמה מס מנכים על דיבידנד בקרן אירית ובקרן אמריקאית?

קרן אירית משלמת 15% על דיבידנד אמריקאי לפי אמנת אירלנד-ארה"ב, בתוך הקרן. משקיע ישראלי בקרן אמריקאית נושא בדרך כלל 25% עם טופס W-8BEN, ו-30% בלעדיו (נכון לשנת 2026). את המס האמריקאי אפשר בדרך כלל לקזז מול המס בישראל על אותו דיבידנד.

מה זה קרן צוברת, והאם היא באמת חוסכת מס?

קרן צוברת לא מחלקת דיבידנד אלא משקיעה אותו מחדש. היא לא מבטלת את המס, היא דוחה אותו עד למכירה, ובמכירה משלמים מס רווחי הון בישראל. היתרון הוא בעיקר נוחות ודחייה, ולא הנחה במס.

האם יש מס עיזבון אמריקאי על קרנות סל אמריקאיות לישראלי?

כן. תושב חוץ שאינו אזרח אמריקאי חייב להגיש דוח כשנכסיו האמריקאיים עולים על 60,000 דולר, והמס מגיע עד 40% (נכון לשנת 2026). קרן אירית נחשבת בדרך כלל לנכס שאינו אמריקאי, ולכן לרוב אינה חשופה. לגבי מקרה מסוים כדאי להתייעץ עם יועץ מס.

האמור הוא תוכן חינוכי ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ משפטי. שיעורי המס והספים משתנים, ונכונים לשנת 2026. החישוב להמחשה בלבד ומבוסס על הנחות. לפני החלטה מומלץ להיוועץ ברואה חשבון או ביועץ מס.