מה זה ביטקוין ובלוקצ'יין? איך זה עובד, סיכונים והבדל ממניה

ב-22 במאי 2010 בחור בן תשע עשרה הזמין שתי פיצות גדולות מרשת אמריקאית, ובתמורה קיבל עשרת אלפים ביטקוין ממתכנת מפלורידה בשם לאסלו האניץ', שפרסם את ההצעה בפורום אינטרנטי כארבעה ימים קודם. לפי השער של אותו יום, עשרת אלפי הביטקוין שווים היו בערך 41 דולר. זו העסקה המסחרית הראשונה שתועדה בביטקוין, והקהילה מציינת אותה היום כחג.

בשערים של השנים האחרונות, אותם עשרת אלפים ביטקוין שווים מאות מיליוני דולרים. שתי פיצות. אבל אני לא מספר את הסיפור בשביל מי שפספס. הנקודה היא שבאותו יום המטבעות באמת היו שווים ארבעים דולר. לא "היו צריכים להיות שווים יותר", ולא "הערך האמיתי שלהם היה גבוה". הם היו שווים בדיוק מה שמישהו הסכים לתת תמורתם. אם זה מזכיר לכם את אבני הגיר באי יאפ או את הסיגריות שהפכו למטבע במחנה שבויים, זה לא מקרה: מה זה כסף הוא תמיד שאלה של הסכמה, וביטקוין הוא ניסוי בשאלה אם אפשר ליצור הסכמה כזאת בלי בנק ובלי מדינה.

בקצרה: בלוקצ'יין הוא ספר חשבונות משותף שאין לו בעלים, וביטקוין הוא המטבע הראשון שנבנה עליו. הטכנולוגיה מרתקת באמת, אבל מחיר המטבע נשען כולו על כך שמישהו אחר ירצה לקנות אותו מכם מחר. זה ההבדל בינו לבין מניה, שמאחוריה עסק שעובד.

קודם כל, מה זה בכלל

המילה "קריפטו" מגיעה מיוונית, ופירושה הסתרה או הצפנה, וזה אותו שורש של "קריפטוגרפיה". מטבע קריפטוגרפי הוא מטבע דיגיטלי שמאובטח בהצפנה. אבל ההצפנה היא לא החלק המעניין. החלק המעניין הוא הטכנולוגיה שעליה המטבעות יושבים, והיא נקראת בלוקצ'יין, כלומר שרשרת של בלוקים.

תדמיינו ספר חשבונות דיגיטלי עצום, פתוח לכולם, שרושם כל עסקה שאי פעם בוצעה ברשת. כל קבוצת עסקאות היא עמוד בספר, כלומר "בלוק", והעמודים מחוברים זה לזה כך שכל עמוד נושא בתוכו חתימה דיגיטלית של העמוד שקדם לו. לכן אי אפשר לשנות עמוד באמצע בלי לשבור את כל העמודים שבאים אחריו. מי שרוצה לזייף עסקה ישנה צריך לכתוב מחדש את כל הספר, בזמן שאלפי אחרים ממשיכים להוסיף לו עמודים.

הרעיון האמיתי: מי מנהל את הספר

כשאתם מעבירים היום כסף מחשבון לחשבון, הבנק צריך לאשר. יש שרת של הבנק, ויש מאחוריו אנשים וכללים. אם הבנק מחליט לחסום אתכם, אתם תקועים. אם המדינה רוצה לדעת כמה כסף יש לכם, היא יכולה לשאול. ואם אתם רוצים להעביר כסף לצ'ילה, זה ייקח כמה ימים ויעלה עמלה בדרך.

בבלוקצ'יין אין גורם מרכזי כזה. את הבלוקים מאמתים מחשבים רבים שמריצים את הרשת, ואף אחד מהם הוא לא "הבנק". זה נקרא ביזור. ומה שמגן על הרשת הוא לא הצפנה שאי אפשר לפרוץ, כמו שמציגים לפעמים, אלא רוב: כדי לשנות רישום שכבר נכנס לשרשרת, צריך לשלוט בחלק גדול מכוח החישוב של הרשת כולה, ולהחזיק בשליטה הזאת לאורך זמן. ברשתות גדולות זה יקר עד כדי כך שזה כמעט לא מעשי. שימו לב לניסוח: כמעט לא מעשי, לא בלתי אפשרי. ברשתות קטנות התקפות כאלה כבר קרו בפועל.

בגבולות האלה זה באמת מאובטח מאוד. אפשר להעביר סכום גדול לצד השני של העולם בתוך זמן קצר, בלי שבנק גוזר עמלה בדרך. מדינות לא מתלהבות מזה, כי קשה לפקח, וזה גם בדיוק מה שהופך את הרשת לשימושית למי שמעוניין שלא יפקחו עליו.

למה זה נולד דווקא אז

ב-31 באוקטובר 2008, בעיצומו של המשבר הפיננסי העולמי, פורסם מאמר בן כמה עמודים שתיאר מערכת תשלומים בלי צד שלישי. את המאמר חתם אדם (או קבוצה) בשם הבדוי סאטושי נקמוטו. ב-3 בינואר 2009 נוצר הבלוק הראשון ברשת, ובתוכו הוטמן טקסט: כותרת של העיתון "הטיימס" מאותו יום, על כך שהמדינה עומדת להציל את הבנקים בפעם השנייה. אפשר להניח שזו לא הייתה בחירה מקרית.

לאף אחד אין מושג מי נקמוטו באמת. לפי ההערכות, הכתובות שמיוחסות לו מחזיקות, לפי ההערכה הרווחת, כמיליון ביטקוין (יש הערכות נמוכות יותר), והם לא זזו מאז. אולי הוא מת, אולי איבד את המפתח, ואולי הוא מחכה. זו אחת התעלומות המוזרות של הכלכלה המודרנית: ארנקים ששווים, לפי הערכות, עשרות מיליארדי דולרים, שכולם רואים ושאיש לא נוגע בהם.

הרעיון כאן קשור לשאלה הגדולה יותר. השטר שבכיס שלכם לא מגובה בשום מתכת, ומה שעומד מאחוריו הוא אמון במי שהנפיק אותו. וגם רוב הכסף בעולם הוא לא שטרות אלא מספרים במסד נתונים של בנק. ביטקוין הוא ניסיון להחליף את האמון במוסד באמון בקוד ובמתמטיקה. במקום בנק שאומר "הכסף שלך אצלי", יש ספר פתוח שכל אחד יכול לבדוק.

לביטקוין יש גם כלל שנועד להרגיע חששות מהדפסת כסף: מספר המטבעות שיהיו אי פעם מוגבל ל-21 מיליון, והקצב שבו נוצרים חדשים יורד בחצי בערך כל ארבע שנים. ההפחתה האחרונה הייתה ב-20 באפריל 2024. זה ההפך המכוון של מטבע ממשלתי, ולכן חלק מהתומכים רואים בביטקוין "זהב דיגיטלי" ומגן מפני אינפלציה. אחזור לטענה הזאת בהמשך, כי היא פחות פשוטה ממה שנשמע.

מה נותן לביטקוין את הערך שלו

הדבר היחיד שנותן ערך לביטקוין הוא שיש מישהו בצד השני שמוכן לשלם עליו. כמו אבני הגיר של יאפ והסיגריות של מחנה השבויים, גם כאן הערך הוא עניין של היצע וביקוש, כלומר של הסכמה. אין בזה שום דבר מבייש. גם שטר של מאה שקל עובד כך.

אבל יש הבדל אחד מהותי. מאחורי השקל עומדת מדינה שגובה בו מסים ומקבלת אותו, ולכן תמיד יהיה מי שצריך שקלים. מאחורי ביטקוין לא עומד אף אחד שמחויב לקבל אותו. הוא נשען על כך שמספיק אנשים ימשיכו לרצות אותו.

ההבדל בין מטבע למניה

וזה ההבדל שחשוב למשקיע יותר מכול. כשאתם מחזיקים מניה, אתם בעלים של חלק מעסק. יש שם חברה שקמה בבוקר, מוכרת משהו למישהו, מרוויחה, ולפעמים מחלקת חלק מהרווח. אם אתם רוצים להבין איך זה עובד, ראו המדריך על מה זו מניה. ומאחר שיש רווח, אפשר לשאול כמה גבוה מחיר המניה ביחס אליו ולהשוות, כמו במכפיל הרווח.

ביטקוין לא מייצר כלום. אין לו מפעלים, אין לו לקוחות והוא לא מחלק רווחים. אין מכפיל רווח לנכס שאין לו רווח, ולכן אין דרך מקובלת להעריך כמה הוא "באמת" שווה. כשאתם מחזיקים ביטקוין, יש שם רק ההנחה שמישהו ירצה לקנות אותו מכם מחר במחיר שווה או גבוה. גם נכס כמו זהב אין לו תזרים, אבל יש בו לפחות שימושים פיזיים, ומי שרוצה להשוות יכול לקרוא על השקעה בסחורות. לביטקוין יש בעיקר שימוש כספי, והוא תלוי באמונה.

לכן, לדעתי, ביטקוין הוא נכס ספקולטיבי. זו לא קללה, זו הגדרה: קונים אותו מתוך תקווה שמחר מישהו ישלם יותר. לפעמים זה עובד מצוין. ב-10 בנובמבר 2021 הגיע ביטקוין לשיא של כ-69 אלף דולר. כשנה אחר כך, סביב 21 בנובמבר 2022, הוא נסחר בסביבות 15.5 אלף דולר, ירידה של יותר משלושה רבעים, אחרי שכעשרה ימים קודם קרסה FTX, אחת הבורסות הגדולות למטבעות. מי שהחזיק בה את המטבעות שלו גילה ש"מבוזר" לא אומר שהכסף מוגן: הוא היה מופקד אצל חברה רגילה, עם הנהלה רגילה.

הסיכונים

• תנודתיות קיצונית. ירידה של עשרות אחוזים בתוך שבועות היא חלק מהמשחק, לא תקלה.
• אין עוגן להערכה. בלי רווחים ובלי תזרים אין מדד שאומר מתי המחיר מופרך.
• הסיכון במי ששומר לכם את המטבעות. בורסה או חברה יכולות לקרוס, להיפרץ או להיעלם. ומי שמחזיק את המפתח בעצמו ומאבד אותו, מאבד את המטבעות. אין מי שיאפס סיסמה.
• אין רשת ביטחון. אין מי שיבטל עסקה שבוצעה בטעות או בהונאה.
• מטבעות שנולדו מבדיחה. דוג'קוין התחיל כבדיחת רשת על תמונה של כלב, ובלי שינוי בטכנולוגיה הפך לאחד המטבעות הגדולים בעולם אחרי שאילון מאסק קידם אותו. מטבע שנולד כבדיחה שווה מיליארדים כי מספיק אנשים החליטו שהוא שווה מיליארדים. זה מזכיר את הסיגריות, רק שבמחנה השבויים לפחות אפשר היה לעשן אותן.
• רגולציה ומס. בישראל רשות המסים רואה במטבע דיגיטלי נכס, ורווח הון ממכירתו מחויב בדרך כלל ב-25% (נכון לכתיבת שורות אלה), ומי שהכנסתו החייבת הכוללת גבוהה מאוד (מעל כ-721 אלף שקל בשנה ב-2026) משלם גם מס יסף. מי שסוחר כעסק עלול להיות מחויב אחרת. כאן כדאי לבדוק מול מקור עדכני או יועץ מס.

מה לגבי הטענה ש"ביטקוין מגן מפני אינפלציה"? בתיאוריה, כמות קבועה אמורה לשמר ערך. בפועל המחיר שלו זז בעשרות אחוזים בשנה לשני הכיוונים, בלי קשר לשיעור האינפלציה. נכס שיכול לאבד שלושה רבעים מערכו הוא לא הגנה מאינפלציה של שלושה אחוזים בשנה.

הטכנולוגיה והמטבע הם לא אותו דבר

כדאי להפריד בין השניים. בלוקצ'יין כטכנולוגיה, ספר חשבונות משותף שקשה לשכתב, הוא רעיון רציני עם שימושים אמיתיים. אתריום, למשל, מעניין בזכות עצמו, כי הוא מאפשר להריץ על הרשת גם חוזים אוטומטיים ולא רק העברות כסף. אבל זה שהטכנולוגיה מעניינת לא אומר שמחיר המטבע של כל פרויקט מוצדק, כמו שהאינטרנט היה מהפכה אמיתית גם בשנים שבהן מניות רבות של חברות אינטרנט היו מופרכות.

אני לא יודע איך זה יתפתח. יכול להיות שביטקוין יהיה בעוד עשור משהו שאנחנו עדיין מתקשים לדמיין, ויכול להיות שלא. ההבדל בין מניה לבין מטבע דיגיטלי הוא שבמניה אני לא צריך לנחש כדי להבין מה מחזיק את הערך: אני יכול לשאול מה החברה מרוויחה. במטבע אין תשובה כזו.

מה לוקחים מזה

1. בלוקצ'יין הוא ספר חשבונות משותף ומבוזר: לא בנק ולא חברה מנהלים אותו, אלא רשת של מחשבים שמאמתים אחד את השני. זו טכנולוגיה מרתקת באמת.
2. ביטקוין הוא ניסיון להחליף אמון במוסד באמון בקוד. כמו כל כסף, הערך שלו נובע מהסכמה, ובניגוד לשקל אין גוף שמחויב לקבל אותו.
3. מניה היא בעלות על עסק שמרוויח. ביטקוין לא מייצר דבר, ולכן אין דרך להעריך את שוויו, והמחיר שלו נקבע כולו על ידי הקונה הבא.
4. הסיכונים אמיתיים: תנודתיות קיצונית, קריסת בורסות, אובדן מפתחות, ואין מי שיציל אתכם. גם "מבוזר" לא אומר "בטוח".
5. לדעתי, מי שבוחר להקצות לזה סכום צריך שיהיה סכום שהוא מוכן לראות נעלם. את הבסיס של חיסכון לטווח ארוך כדאי לבנות על נכסים שיש מאחוריהם עסקים שעובדים. כסף ששוכב בצד מאבד ערך, אבל זה לא אומר שכל מקום שבו אפשר לשים אותו מתאים.

לשומרי תורה ומצוות: ההיבט ההלכתי של הנושא, במדור השקעה כהלכה: ביטקוין, חוזים עתידיים ורווח מהתייקרות בהלכה.

שאלות נפוצות

מה זה בלוקצ'יין בפשטות?

בלוקצ'יין הוא ספר חשבונות דיגיטלי משותף, שרושם עסקאות בקבוצות הנקראות בלוקים, והבלוקים מקושרים זה לזה בחתימה דיגיטלית. מחשבים רבים מחזיקים עותק ומאמתים אותו, ולכן אין גוף מרכזי אחד ששולט בו. קשה מאוד לשנות רישום שכבר נכנס.

מה זה ביטקוין ומי המציא אותו?

ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי שפועל על בלוקצ'יין משלו, בלי בנק או מדינה שמנהלים אותו. המאמר שהציג אותו פורסם ב-31 באוקטובר 2008 בשם הבדוי סאטושי נקמוטו, וזהותו האמיתית של הכותב לא ידועה עד היום. מספר המטבעות המרבי מוגבל ל-21 מיליון.

מה נותן לביטקוין ערך?

אותו דבר שנותן ערך לכל כסף: הסכמה. הערך הוא מה שמישהו מוכן לשלם עליו עכשיו. אבל להבדיל מהשקל, אין מדינה שמחויבת לקבל אותו בתשלום מסים, ולהבדיל ממניה, אין עסק שמייצר רווחים מאחוריו.

האם ביטקוין חוקי בישראל ואיך מסים קריפטו?

ביטקוין אינו אסור בישראל, אבל הוא לא הילך חוקי, וספקי שירות כמו בורסות כפופים לרישוי. רשות המסים מסווגת מטבע דיגיטלי כנכס, ורווח הון ממכירתו מחויב בדרך כלל ב-25%, ובהכנסה גבוהה מאוד נוסף מס יסף. הכללים משתנים, ולכן כדאי לבדוק מול רשות המסים או רואה חשבון.

האם ביטקוין הוא השקעה טובה?

זו שאלה אישית, ואין לי תשובה בשבילכם. מה שאפשר לומר הוא שזה נכס ספקולטיבי: אין לו רווחים שמאפשרים להעריך שווי, והמחיר שלו ירד פעם מ-69 אלף דולר לכ-15.5 אלף בתוך כשנה. מי שנכנס לזה צריך להיות מוכן להפסד גדול.

מה ההבדל בין קריפטו למניות?

מניה היא חלק מבעלות על חברה שמוכרת, מרוויחה ולפעמים מחלקת רווחים, ולכן אפשר לבדוק את מחירה מול הרווח שלה. מטבע קריפטו הוא נכס שלא מייצר כלום, והמחיר שלו תלוי רק במה שהקונה הבא מוכן לשלם.

האמור הוא תוכן חינוכי ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם, כולל מטבעות דיגיטליים. מחירים וכללי מס משתנים, ויש לבדוק אותם במקורות עדכניים.